חניכים כותבים את שיר המסע מחדש!
כמדי שנה, ציינו בכפר הנוער נווה הדסה את חג הסיגד. הפעם כלל הטקס תוספת מיוחדת – שיר בשם "מסע ארוך" שנכתב ובוצע על-ידי חניכי י"א ו-י"ב, יוצאי העדה. תהליך היצירה של השיר, אותו ליווה רועי קאשי, ראפר במקצועו ובוגר נווה הדסה, נמשך פרק זמן קצר ואינטנסיבי. רועי שמע מהחניכים על התרבות, ההיסטוריה והמסורת של העדה ועל חג הסיגד ומשמעותו עבורם ועבור משפחותיהם. בשלב השני החל השיר להיכתב מתוך עבודה אסוציאטיבית סביב המסע ארצה. המילים והמשפטים שנאספו תיארו את הרצון העז להגיע למקום שחולמים עליו שנים ארוכות, את הקשיים שמתעוררים ואז את ההתמודדות עם ההגעה אל מחוז החלומות שמתגלה כמקום שהקשיים נמשכים בו… העבודה והחשיפה העצמית נעשו לא רק דרך המילים כי אם גם דרך הגוף: רועי עבד עם החניכים על מציאת קצב, עמידה של גוף ועל היכולת לגייס מספיק ביטחון כדי לעמוד מול אחרים ולספר להם על הרגשות והמחשבות שלהם. המילים הפכו לשורות ולבתים, החניכים בחרו קצב שהלם לדעתם את המילים – את תחושת השייכות לעדה, הסיפורים על המסע ששמעו מהוריהם, המסרים שהתלוו לסיפורים על החלומות והמחירים, הקשיים והאמונה שליוותה ועדיין ממשיכה ללוות.
מסע ארוך בחיינו עברנו
הגענו למקום שעליו חלמנו
ירח מלווה את רוחנו
אמונה אף פעם לא תגווע בליבנו
הלילה ההוא היה משהו מיוחד
אימי אמרה שלעולם לא אהיה לבד
כי התחלנו ת'מסע לעבר הבית
גם כשהיה קשה תמיד נתנו פייט
מסענו היה ארוך ומפרך
והרצון תמיד קדימה אותנו מושך
גווענו ברעב אבל לא ויתרנו
כי על ירושלים תמיד חלמנו
עברנו דרך ארוכה כדי להגיע לכאן
איבדנו הרבה אחים בדרך במיוחד בסודן
הרבה מחשבות עברו בראשנו
ניסינו שתקווה תכנס בליבנו
ימים ולילות הלכנו
כשאנחנו אף פעם לא יודעים מתי נגיע
מדבר שלם ברגל חצינו
עם חלום והקרבה שגרמה לנו להזיע
מסע ארוך בחיינו עברנו
הגענו למקום שעליו חלמנו
ירח מלווה את רוחנו
אמונה אף פעם לא תגווע בליבנו
לא איבדנו ת'תקווה והייתה גם הצלחה
כי הגענו בסוף למדינה הקדושה
בראשי עברה רק מחשבה על אמי
שרק רצתה שיכירו בי כיהודי
אני זוכר ת'רגע שאמי אמרה תודה
על היום בו דרכה על האדמה
אחרי כל מה שהיא עברה
כמו 40 שנה של הליכה ארוכה
משפחתי הלכה ברגל את זה אני לא משמיץ
משום שמעשה כזה צריך להעריץ
מבית שעשוי כולו מקש
הגענו בסוף לארץ זבת חלב ודבש
זוהי התגשמות חלום
שהגענו עד הלום
איך עברנו את הכל
שום דבר אף פעם אותנו לא ישבור
מסע ארוך בחיינו עברנו
הגענו למקום שעליו חלמנו
ירח מלווה את רוחנו
אמונה אף פעם לא תגווע בליבנו
עכשיו אחרי כל השנים ממשיכים בדרכים
תוהים לאן הולכים ומה אנחנו עושים
כי נכון הגענו לארץ האבות
אבל תגידו מה צריך לעשות?
ישר כשנחתנו בארץ ישראל
הגזענות התחילה להשתולל
את הדם שלנו זרקנו לפח
אך הכח בליבנו לעולם לא ידעך
נמשיך ונתקדם נתאמץ להשתלב
אתם תראו בסוף שכל אבשה יככב
אלפי סיפוריי חיים מתוך האנשים
שלא היו קלים ועדיין אנו נושמים
מסתכל מצד לצד ועדיין רואה אנשים
שחושבים שהם שונים בגלל שהם לבנים
בחלומי אני רואה את ילדיי
ישראלים לגמרי בזכות מעשי הורי
זהו השיר ואלה השורות ששרו הנערים שוב ושוב בגאווה גדולה, בעוצמה ובהתלהבות, לקול תשואות הקהל שנשמעו מכל עבר. לשמיעת השיר המלא.
כתבו: לילך בנימין ורינת שילה, עו"ס בכפר הנוער נווה הדסה
