דרך כפר - יוזמות חינוך LOGO מותאם
icon7icon4icon6 icon5

 

 icon7 icon4 icon6  icon5
 

בית מדרש חניכים – כפר חסידים

בית מדרש חניכים - כפר חסידים

תיאור התוכנית

בית המדרש בכפר הנוער הדתי הוא בית מדרש ייחודי: קבוצת החניכים המתכנסת בו בערבים מקיימת שיח שבסיסו בעולם הספרים היהודי, אך הוא נטוע עמוק בחיי היומיום של החניכים. הלמידה המשותפת בחברותא והעיסוק בטקסטים מפסיקים להיות נחלתם של למדני הישיבות והופכים לרשות הכלל. כך הופכים החניכים לשותפים שווים ובעלי ערך בקבוצה למדנית שעוסקת בסוגיות רוחניות ושגרתיות השזורות זו בזו.

מטרות:

  1. חיזוק הדימוי העצמי
  2. חיבור לזהות החינוכית של כפר הנוער הדתי.
  3. ייצוגיות כלפי גורמי חוץ.
  4. גיבוש קבוצת איכות הלומדת ומפרה את עצמה ואת סביבתה.

תרומת התכנית לחניכים ולצוות:

מיצוב הקבוצה כקבוצת איכות מחזק את הדימוי העצמי של החניכים ויוצרת גאוות יחידה.ההתנסויות בדיונים מעמיקים על תכנים משמעותיים בדרך של לימוד משותף היא חוויה ייחודית ויוצאת דופן.הלימוד הבית מדרשי מעשיר את השיח היומיומי של המשתתפים בגוונים נוספים.

אתגרים עיקריים בהפעלת התוכנית

לגרום להתמדה של חניכים במפגשים.בניית תוכנית מגוונת שלא תחזור על עצמה ותהיה רלוונטית בעיני המשתתפים.לאתר את קבוצת הגיל המתאימה להשתתפות בתוכנית, שיהיו בוגרים מספיק ובו בעת שיהיה מספיק זמן על מנת לעבור ביחד תהליך משמעותי.לייצר תחושת זכות וגאווה בתוכנית.

דגשים להפעלת התוכנית

תוכנית שנמצאים בה מתוך בחירה ולא מתוך כורח.

להיות בתוכנית זו זכות וגאווה פרסום והנכחה בלוח המודעות.לאתגר את הקבוצה בפרויקטים מעניינים

טיפים למחנך בשטח

  • לעבוד על תחושת "נבחרת" אצל המשתתפים.
  • ליצור קבוצה מגוונת מבחינת גיל, מוצא וכו'.
  • לבנות תוכנית מעניינת שנוגעת ביומיום של המשתתפים.
  • ליצור חוזה מחייב לאורך השנה.

סיירת ירוקה – כפר הנוער הדתי

סיירת ירוקה - כפר חסידים

תיאור התוכנית

כפר הנוער שלנו ממוקם בקרבה רבה לבתי הזיקוק ופועל באזור הסובל מזיהום אוויר. קרבה זו הובילה אותנו לבחור פרויקטים סביבתיים בתחום תיקון עולם, כחלק מההחלטה להרים דגל אקולוגי ולחזק את מודעות החניכים ליכולת שלהם להשפיע על עיצוב עתידו של העולם בו הם חיים.

הסיירת הירוקה נפגשת פעם בשבוע עם רכזת תיקון עולם של הכפר, יוזמת רעיונות לפרויקטים כפריים חדשים כמו מעבר של הכפר לשימוש בקומפוסט, מקדמת פרויקטים קיימים כדוגמת פיתוח השימוש באיסוף מי גשם ודואגת להנכחת הנושא בחיי הכפר ובלוח המודעות.

מטרות:

  1. פיתוח אחריות סביבתית
  2. קידום נושאים אקולוגיים בכפר
  3. פיתוח יכולות הנהגה של החניכים
  4. הנכחה בכפר של נושא האקולוגיה

 

תרומת התכנית לחניכים ולצוות:

  • פיתוח קבוצת שייכות חיובית ומשמעותית סביב נושא ערכי חשוב.
  • לקיחת אחריות על דברים הנעשים בפנימייה.
  • העלאת מודעות של צוות וילדים לנושא איכות הסביבה.

 

השפעת התכנית על מעגלים נוספים: 

  • פעילות החניכים מפתחת מודעות ופעולות למען הסביבה גם בקרב המשפחות בכפר.
  • בהפנינג סוכות שנעשה למשתתפים מכל הארץ החניכים העבירו סדנת אקולוגיה למשפחות.

 

ציטוטים ואמירות של חניכים ו/או מחנכים ביחס לתוכנית

  • "מיחזור זה טוב, אתה לוקח זבל  ועושה ממנו משהו טוב. לא חבל סתם לזרוק ולזהם"?
  • "מה, מאורז ופירה עשינו חור באוזון"?
  • " מהמטבח חזרה לשדה, משולה חזרה לשרון"
  • " כפר הנוער הופך לכפר ירוק, זה לא צחוק"

 

דגשים להפעלת התוכנית

  • יצירת גאוות יחידה לחניכי הסיירת, על ידי קיום טקס השקה, הוצאת חולצות סיירת וכו'.
  • פרסום תמידי בלוח מודעות כולל תמונות.
  • הנכחה של התחום בכפר – חשיפה בפני הצוות ובכינוסי קבוצות.

 

טיפים למחנך בשטח

  • להקפיד לקיים תהליך בחירת חניכים ולשים דגש על חניכים שמראים שילוב של יכולת ורצון.
  • ליצור קבוצה שמורכבת משתי שכבות גיל לפחות.
  • למצב את הסיירת בכפר בעזרת בניית פעילויות שהיא תעביר לקבוצות האחרות.
  • בניית תוכנית פעילות שנתית.

 

אחראי הפעלה בקהילת החינוך

עפרה גבירצמן, רכזת תיקון עולם 050-9252687

תכנית גישור – אלוני יצחק

תכנית גישור - אלוני יצחק

תיאור התוכנית

מרכז הגישור בכפר הינו כלי לפתרון סכסוכים ומחלוקות באמצעות צד שלישי. הגישור מתבסס על הרחבת התקשורת וההקשבה, על הבנת הצד השני ועל איתור אינטרסים משותפים. חניכים שהוכשרו בקורס ממושך מצטרפים למרכז הגישור ותורמים משמעותית לחיי הכפר. מידי יום מהווים המגשרים הצעירים כתובת לפיתרון סכסוכים עבור חניכי הכפר ואף עבור אנשי הצוות. כמו כן, המגשרים מטמיעים את השפה הגישורית בכפר כולו ואחראים על הנחלת תרבות של הדברות וצמצום האלימות. הצוות נהנה משותפות של החניכים בפתרון סכסוכים ומהאפשרות לשימוש בגישור ככלי נוסף העומד לרשותו. כך הופך הגישור לשפה, תפיסת עולם ואמצעי לקידום יחסים בין כל חברי הקהילה בכפר. מרכז הגישור מאפשר פיתוח מנהיגות והעצמה אישית וכך משלב בתוכו התפתחות אישית ותרומה חברתית.

מטרות:

  1. העצמת חניכים
  2. כלי לפתרון סכסוכים וצמצום האלימות (מילולית ופיזית)
  3. העברה ממצב של מקבל לנותן

תרומת התכנית לחניכים ולצוות:

  1. הגדלה משמעותית של מעורבות החניכים המגשרים ותרומתם בכפר.
  2. שימוש בגישור ככלי לחיים על ידי חניכים ומחנכים.

השפעת התכנית על מעגלים נוספים:

  • 12 מבוגרים מהכפר עברו קורס גישור בעצמם
  • מבוגרים מהכפר משתתפים בליווי גישורים
  • לעיתים נערכים גישורים בין מבוגרים לחניכים או למבוגרים אחרים.

אתגרים עיקרים

  • לגייס לעניין את הצוות לפני תחילת התוכנית ולשתף אותו במהלכה.
  • להתייחס לחניכים המגשרים גם כקבוצה חברתית.
  • חיבור האקסטרנים על ידי הרחבת שעות הפעילות של מרכז הגישור גם לשעות הבוקר.

ציטוטים מהשטח

"מרכז הגישור שינה את חיינו. כך אנו, המגשרים הוותיקים, מרגישים. בעיות שלפני הקורס נראו כאסון, נראות כיום כשוליות וברות פתרון. אנו מרגישים כי צורת המחשבה שלנו השתנתה וגם ראיית העולם."

שותפים:

  • אגף קהילה ומניעת פשיעה – מצילה.
  • חברת CMS מערכות ניהול קונפליקטים.

אחראי הפעלה בקהילת החינוך

שגיא מיארה, מדריך שכבת ז' 052-5699829

סיירת סח"י בקדמה

סיירת סח``י בקדמה

תיאור התוכנית

חניכי הכפר לוקחים חלק בפעילות שמועברת על-ידי עמותת נכ"ח (נתינה כדרך חיים). במהלך הפעילות מתגבשת קבוצת חניכים לכדי "סיירת" בתהליך שכולל התבוננות עצמית וחברתית, דיונים קבוצתיים, מציאת פתרונות יצירתיים לקשיים שמאפיינים אוכלוסיות מוחלשות והתנסות מעשית בעשיית חסד באמצעות הכנה וחלוקת מנות מזון בסתר למשפחות נזקקות.

המשתתפים זוכים להשתייך לארגון חסד ארצי הפועל בכל רחבי הארץ שהנחת היסוד שלו היא שבכל אדם יש את הרצון להיטיב ולהשפיע לטובה על האחר, וכשאדם מצוי במצב של השפעה חיובית הוא ממלא את ייעודו והוא מאושר. במסגרת ההשתייכות לארגון עוברים חברי הסיירת השתלמויות ייחודיות ומקבלים הדרכה.

על תכנית סח"י (עמותת נכ"ח)

הנחת היסוד של נכח היא שבכל אדם יש את הרצון להיטיב ולהשפיע לטובה על האחר, וכשאדם מצוי במצב של השפעה חיובית הוא ממלא את ייעודו והוא מאושר.

הנחת היסוד נבחנה בקרב 6 קבוצות של נוער בסיכון באזור הדרום. במסגרת תהליך העבודה עם בני הנוער, מרוכזים המאמצים בעשיית טוב לאחר, במסגרת קבוצתית של בני הנוער (איסוף וחלוקת מזון לנזקקים). לעומת זאת לא מושקעים מאמצים בהבנה ובפתרון הפתולוגיות של בני הנוער. היחס אל בני הנוער הוא כבני אדם ראויים בעלי פוטנציאל להפוך לאנשי חסד ולהיות כוח מרכזי בתיקון החברה.

גישת נכח לסיוע והעצמת בני נוער מכבדת את הנערים מניחה שקיימים בנערים רצון כוחות ויכולת להיטיב לחברה. האמונה בנערים ונתינת תפקיד בעל משמעות ערכית חיובית. מאפשרת לנערים להוציא את כוחותיהם הנפלאים והגנוזים אל הפועל , לסייע לסביבתם ובדרך אגב לסייע לעצמם.

סיוע לנערים במצוקה דרך גישת נוכח הנה חסכונית מאוד ומראה תוצאות משמעותיות בטווח קצר. בנוסף לזאת בגישה זו הסיוע לנערים מסייע לאוכלוסיות נוספות הנמצאות במצוקה.

תרומת התכנית לחניכים ולצוות:

  • החניכים מוצאים בפעילות ערוץ חיובי לבטא בו את יכולותיהם ולשפר את הערך העצמי שלהם.
  • הפעילות משנה את הסטיגמה הקשה שיש לחניכים המוגדרים בסיכון וממתגת אותם ככוח חיובי ותורם בקהילה.
  • באמצעות פעילות החסד משתנה השיח הקורבני אליו הורגלו החניכים, לשיח של אחריות שייכות מעורבות והשפעה חיובית על האחר.
  • החניכים מהווים סוכני שינוי בתוך הקהילה המיישמים בפועל ערכים של ערבות לכידות נתינה ואחריות חברתית.
  • הצוות חש במסירות והנכונות לקיים פעילות ייחודית שכזו תוך תחושת נתינה גדולה וערכית עד מאד.

אתגרים עיקריים בהפעלת התוכנית

  • הגברת המודעות בכפר לחשיבותה וייחודיותה של פעילות הסיירת.
  • שילוב מחנכי הכפר במערך הפעילות.
  • גיוס החניכים לפעילות.
  • גיוס תקציב לטובת הפעלת התכנית.

שותפים חיצוניים לתוכנית

עמותת נכ"ח

החממה האורגנית בקדמה

החממה האורגנית בקדמה

תיאור התוכנית

החממה התגבשה לרעיון מתוך הבנה שתהליכי גידולם של פירות וירקות יאפשרו לחניכים המשתתפים בפרויקט לחוות תהליך יצירה מתחילתו ועד סופו. התהליך כולל נטילת אחריות, שותפות בתהליכי קבלת ההחלטות, למידה תיאורטית ומעשית של שיטת הגידול האורגני, בניית תכנית עסקית והתנסות מעשית בעבודה פיזית שכוללת את כל שלבי הגידול, הקטיף והמכירה.

מטרות:

1.הקניית ערכי אהבת האדמה והארץ.

2.למידת ערך העבודה והכרה בחשיבותו.

3.גידול ירקות, פירות ותבלינים איכותיים ע"פ התורה האורגנית.

4.העצמת החניכים בהצלחה בעשייתם, ע"י יצירת סל מוצרים לשיווק ישיר.

5.גיבוש קבוצת חניכים סביב תחום ייחודי היוצר עניין.

תרומת התכנית לחניכים ולצוות:

חניך שקם בבוקר לשתילה מתנהג אחרת כל אותו השבוע: הוא מדבר על זה, בא לחממה, מתעניין מה שלום הצמחים ואיך הם גדלים. המדריכים מספרים שהפרויקט ממש מעסיק את חניכי החממה ביום יום.

התוכנית תורמת רבות לחניכים ולצוות המלווה והדבר ניכר ברצינות, בהתמדה והעקביות של החניכים בפעילות, החל בתהליך הגידול וכלה בתהליך המכירה עצמו, בו באים לידי ביטוי פירות הפעילות לצוות ולחניכים.

ישנו ביקוש ליבול וניכרת מגמה ללמוד את התהליך מגורמי חוץ המעורבים בפרויקט בכפר.

השפעת התכנית על מעגלים נוספים:

בכפר נחשב הפרוייקט למוביל ומוצלח לכל הדעות ועבור אלו שאינם מעורבים בו ישירות מהווה דוגמא ומופת בכל שלבי התהליך שבו.

כלל היבול נמכר בכפר ומחוצה לו – השוק האורגני בת"א, מפעל הזרע לעובדים, תוך מגמה להגדיל את נתח המכירות מחוץ לכפר. המעורבות ניכרת במכירות המתבצעות בפועל שכן ישנו ביקוש ליבול וניכרת מגמה ללמוד את התהליך מגורמי חוץ מהמעורבים לפרויקט בכפר.

אתגרים עיקריים בהפעלת התוכנית

הקושי הגדול הוא כשחניכים רואים את העבודה כמובנת מאליה ואז יותר קשה להם לקום בבוקר ולהתמיד. הפתרון שמצאנו הוא לתת אחריות לחניכים על תהליכי העבודה השונים. האחריות מגייסת אותם.

דגשים להפעלת התוכנית

מומלץ לסיים את רכישת כל הציוד והחומרים הנדרשים כבר בשלב הראשוני, על מנת להימנע מחסמים לוגיסטיים שיעכבו את הפרוייקט.

בעיקר הרבה אורך רוח – זה קל יותר אם מצליחים לזכור שבהרבה מקרים החניכים הם כמו הגידולים עצמם…

שותפים חיצוניים לתוכנית

חב' ר.א.ן.מוצרים טריים- היזם של כל הפרויקט (און חן)

חב' הזרע ג'נטיקס

 

אחראי הפעלה בקהילת החינוך

בנימין לוי, מנהל הפנימיה, 0544546943

איתמר בשארי מדריך 0545684103

חניכים מצלמים – מזוית אחרת

חניכים מצלמים - מזוית אחרת

תיאור התוכנית

תחרות הצילום נוצרה מתוך הנחה שלחניכים שיקשטו את החדרים שלהם בתמונות שהם עצמם יצרו, יהיה קל יותר לשמור על סביבת החיים שלהם ולכבד אותה. הרצון לאפשר לחניכים לקחת חלק פעיל ויצירתי בעיצוב סביבת החיים שלהם והגברת תחושת השייכות היו ראשית הרעיון, אבל תהליך הצילום ובחירת זוויות הצילום יצרו גם הזדמנויות למבטים חדשים, מגווים ושונים על הכפר דרך העיניים המצלמות.

ציידנו את החניכים במצלמה שאיתה טיילו בכפר ובסביבה הקרובה וצילמו באופן חופשי מקומות ופינות שאהבו וגילו בהם עניין. הבטחנו לפתח עבורם את התמונות שצילמו כדי שיוכלו לתלות אותן בחדר והם, מצידם, הבטיחו להיות יצירתיים… ההתלהבות ושיתוף הפעולה היו מעל ומעבר לצפוי ואת סיום הפרויקט חתמה תערוכה צבעונית ומרגשת שהוצגה ביום ההורים בכפר וחשפה את כלל החניכים, המשפחות והצוות לתוצאות המרהיבות והמרגשות.

תרומת התכנית לחניכים ולצוות:

  1. הרחבת ההזדמנויות לדו שיח לא שגרתי בין צוות וחניכים, סביב תהליך הצילום.
  2. מתן חיזוקים לחניכים מהוריהם ומחברי צוות.
  3. חיזוק תחושת הקהילתיות וגאוות היחידה.
  4. יצירת אפקט מתמשך על ידי תליית התמונות בחדרים ובמרחבים הציבוריים ושימוש בתמונות כמתנות לאורחי הכפר.

ציטוטים ואמירות של חניכים ו/או מחנכים ביחס לתוכנית

אנשי צוות: "מתברר שיש לחניכים שלנו כשרון חבוי".תלמיד שלא רצה לצלם בזמן התחרות, בסיום הפרויקט אמר: "אני מצטער שלא צילמתי".נגמרה התחרות, אך עדיין יש פניות מהחניכים "אפשר את המצלמה? ראיתי משהו יפה…" "תהיה שוב תחרות צילום?"

אתגרים עיקריים בהפעלת התוכנית

גיוס החניכים להשתתפות בתחרות, בדגש על גיוס חניכי י"ב שעוזבים בקרוב.

טיפים למחנך בשטח

  • אמונה ברעיון ובחשיבותו נותנת מוטיבציה וכוחות להפעלתו.
  • שיתוף שוטף של חניכים בשלבי התחרות, כולל הנכחת ופרסום התחרות לכל אורכה ברחבי הכפר.
  • לעודד, להתלהב ולהלהיב את הסובבים

תיקון עולם במשמר האזרחי

תיקון עולם במשמר האזרחי

המשמר האזרחי היא תוכנית משותפת לכפר ולמשטרת חדרה המיועדת לשכבות י"א-י"ב. התוכנית מתקיימת בכפר הנוער תו"מ מזה 4 שנים אך השנה תפסה תאוצה והפכה משמעותית יותר.

ההשתתפות בה מאפשרת לחניכים להרגיש שהם תורמים לקהילה תוך כדי פעילות מרתקת, תורמת לשינוי נקודת המבט של החניכים על המשטרה ולא פחות מכך לשינוי נקודת המבט של המשטרה על בני נוער מהעדה האתיופית.התלמידים במהלך התוכנית עוברים החניכים קורס בנושאים ביטחוניים-משטרתיים, משתתפים במטווח בנשק חם, ועורכים סיורים במהלכם הם משתתפים בבדיקת רישיונות, הצבת מחסומים, אבטחת אירועים ועוד..

מטרות:

  1. העלאת הביטחון של התלמידים
  2. תרומה לקהילה
  3. היכרות עם שלטון החוק ("אנחנו בצד החוק…)
  4. טיפוח המודעות העצמית והחברתית של התלמידים
  5. צימצום הפערים החברתיים בין המשטרה לעדה ולהיפך

תרומת התכנית לחניכים ולצוות:

  • התנסות בקבלת תפקידים בעלי אחריות
  • פיתוח וטיפוח משמעת עצמית
  • טיפוח מודעות חברתית
  • התנסות בעבודת צוות

השפעת התוכנית על מעגלים נוספים:

  1. חניכים המשתתפים בתוכנית הופכים למודל לחיקוי, לא רק בקרב החניכים הצעירים בכפר אלא גם בעיני חבריהם בבית ומשפחתם.
  2. החזרת האמון בגורמי החוק.
  3. פיתוח גאווה אישית ותחושת שייכות לאומית.

ציטוטים ואמירות של חניכים ו/או מחנכים ביחס לתוכנית

  • "חיכיתי הרבה זמן לתעודה הזו…"
  • "אני לא מאמין שאני רושם דוחו"ת לאנשים…"
  • "עד שחברים שלי לא ראו את התעודה הם לא האמינו שאני קשור למשטרה…"

אתגרים עיקריים בהפעלת התוכנית

הרבה "טופסידה" שהמשטרה מבקשת, הרבה זמן עד שהחומר ניבדק

דגשים להפעלת התוכנית

  • רצוי להתחיל את תהליך מילוי הטפסים ויצירת קשר עם הגורמים המתאימים הרבה לפני תחילת שנת הלימודים.
  • לא לוותר. בניית הקשר עם המשטרה דורש סבלנות ומציאת פתרונות יצירתיים מצד הכפר, מוטיבציה והוכחת רצינות כוונות לאורך תהליך ההתקשרות.

שותפים חיצוניים לתוכנית

תחנת המשטרה בחדרה שיוצרת עבורנו גם קשר עם גורמים נוספים במשטרה כמו : בסכ"מ נעורים, חבלנים, מטווח קסריה, מדריכים להגנה עצמית.

  • עמותת מט"ב חדרה
  • עיריית חדרה
  • מג"ב יכון
  • משא"ז אליכין

דגשים/דברים נוספים

התקיים טקס פתיחה מרשים לפעילות עם מפקד בתחנה בחדרה וקציני משטרה נוספים. בטקס התלמידים קיבלו תעודת הסמכה שעברו את הקורס וכן תעודת פעיל בתוכנית עם תמונה שלהם ומספר ת.ז.

בטקס הצגנו את פעילות התלמידים בסרטון והם קיבלו חולצה וכובע וכן מתנה מהמשטרה .

היערכות לוגיסטית והכנות:

פירוט לוגיסטי של הפעילויות שכלולות בתוכנית

  • פגישות מקדימות עם הגורמים המתאימים
  • איסוף רשימות תלמידים לאישור ראשוני ע"י המשטרה
  • שיחות מקדימות עם התלמידים-מה הולך להיות
  • בד בבד התחלנו את הקורס שערך במשך שבועיים
  • נערך סיור בתחנת משטרת חדרה לתלמידים
  • סינון לאחר האישור
  • מילוי טפסים עם התלמידים
  • בדיקות התלמידים ע"י רופא
  • שליחה נוספת לאישור המשטרה
  • יציאה למיטווח בקסריה
  • בין לבין ישיבות על המשך תהליך עם קציני המשטרה והצוות בכפר
  • פתיחת תיק לכל תלמיד (התיקיות היו בכפר והועברו לנקודת המשטרה באליכין)
  • קבלת האישור הסופי מהמשטרה
  • טקס פתיחת התוכנית:הזמנה ,מצגת,סירטון,הזמנת הבגדים,כתיבת תעודות לאחר הקורס וכן למנויים…
  • קבלת ציוד מיוחד לרכב תו"מ (צ'קלקה,מגנט משטרתי..)
  • הסבר כיצד כותבים יומנים לאחר פעילות וכן זמנים תאריכים וקודים שונים בתיקיות…
  • התחלת הפעילות
  • לכל פעילות נלקחת מצלמה ולפעמים אף וידאו. מתעדים את התלמידים בפעילות.
  • הצוות היוצא עם התלמידים עבר סינון ובקרה במשטרה ואושר !

אחראי הפעלה בקהילת החינוך

תכנית שיפוץ גן – תחכמוני ברנקו וייס חדרה

תכנית שיפוץ גן - תחכמוני ברנקו וייס חדרה

במהלך התכנית אימץ ביה"ס גן ציבורי בחדרה, באזור בו גרים חלק מהחניכים. צוותי חניכים בחרו את הגן ותכננו את סוג העבודות שיבוצעו בו. במשך חודש, בתמיכתה של עיריית חדרה, שינה הגן את מראהו בעזרת עבודות גיזום, צביעה, שתילה, ציורי קיר ועוד, שהובילו חניכי בית הספר והשתתפו בהן גם תושבי האזור וילדיהם. עם תום העבודות נחגגה פתיחתו המחודשת של הגן בהפנינג ציבורי, במהלכו הופיעו חניכי ביה"ס בנגינה ושירה, הפעילו דוכנים והקרינו סרטים שתיארו את תהליך העבודה בגן שמיצב את החניכים כמנהיגים של ממש בחייהם ובחיי הקהילה ואיפשר להם להוציא לאור יכולות, כוחות וכישרונות שלא באים לידי ביטוי בשגרת ביה"ס.

מטרות:

  1. להעלות את הדימוי של החניכים בעיני עצמם ובעיני הסביבה.
  2. להעלות את הדימוי של ביה"ס מנקודת הסתכלות פנימית (של חניכים וצוות) וחיצונית (של תושבי העיר).
  3. לעודד מעורבות, יוזמה והובלה, על פני מרמור ורטינה.
  4. לספק לחניכים מרחב להתנסות במעשה משמעותי, מגדיל ומצמיח.

תרומה של התכנית לחניכים ולצוות:

הזדמנות לַחניכים לגלות התלהבות, רצינות ומסירות שלא באות לידי ביטוי ביום יום.חוויות מסוגלות משמעותית לחניכים שהלימודים אינם הצד החזק שלהם.התנסות בתחושת תרומה משמעותית וחיובית, יצירתית ובעלת חזון לקהילה בה אני חי.תחושת תקווה לקהילה ש"אפשר גם אחרת".בית הספר זוכה להערכה והכרת תודה אמיתית מצד התושבים והערייה ואף לאיזכורים בתקשורת שהגדילו את תחושת הגאווה שנוצרה מעצם הפעילות.

התוכנית השפיעה על מספר גורמים:

על הקהילה המקומית ביחס לעצמם – בשיחות עם תושבי הסביבה בתחילת הפרויקט, שמענו משפטים כמו: "בשביל מה אתם מתאמצים – גם ככה יהרסו פה הכל בעוד שבוע", וכשהתברר לתושבים שהם ומשפחותיהם שומרים על המקום, כאילו נפתח מרחב של תקווה – שאפשר לשנות, ושאנשים רוצים בזה, ומכבדים ושומרים על מה שנעשה.התוכנית השפיעה על יחס הקהילה כלפי ביה"ס, שנעשה מוערך יותר, עם הכרת תודה אמיתית כלפינו. התוכנית גם השפיעה על יחס העירייה כלפי ביה"ס, שמרגע שראו את התוכנית ואת התועלות שלה, הבינו את הכוחות של הצוות ושל החניכים ושל ביה"ס כולו. התוכנית גם התפרסמה באמצעי התקשורת המקומיים, ומן הסתם מעגל ההשפעה של מרכיבים אלו גדול עוד יותר.

אתגרים עיקריים בהפעלת התוכנית

  • שילוב בין עומס הלימודים בתקופת בגרויות והפעלת התוכנית.
  • הפעלת הפנינג במהלכו מוזמנים תושבי השכונה לקחת חלק בשיפוץ עצמו דורשת מספר גדול של מחנכים וחניכים שותפים.
  • קיום שיתוף פעולה הדוק ואיכותי עם העירייה, במטרה להגדיר אינטרסים משותפים ולקיימם במלואם.

דגשים להפעלת התוכנית

  • להתחיל את שיתוף הפעולה עם העירייה מספיק זמן מראש (לדוגמה: לבחור גן ציבורי כמה חודשים מראש כדי שיהיה זמן לקבל אישורים ולהתקין בו השקייה)
  • לגייס צוות חניכים ולבחור איתם את הגן, ולתכנן איתם מה רוצים לעשות.
  • לפרסם מודעות המזמינות את התושבים כמה ימים לפני הפנינג הפתיחה
  • להכניס לרשימת השותפים כמה שיותר גורמים (עירייה, מחלקת גינון, ביה"ס, אגף חינוך) – כדי לקבל מכולם את הסיוע, ולזכור להודות להם.

טיפים למחנך בשטח

  • לבחור חניכים שזו הזדמנות עבורם להיראות ולהביא לידי ביטוי כשרונות ויכולות.
  • לשים דגש על שילוב חניכים שחסרים להם מרחבי העצמה אלטרנטיביים (כמו מי שקשה לו מאד בלימודים).
  • · לתת לחניכים כמה שיותר אחריות, ובשאיפה להפוך אותם לשותפים מלאים

חלוקת תעודות כהזדמנות לדיאלוג והעצמה

חלוקת תעודות כהזדמנות לדיאלוג והעצמה

מה מרגיש תלמיד ברגעים שבהם אנחנו המחנכים מציגים בפניו את תעודת ההערכה התקופתית שלו? אולי הוא מקווה שנעריך אותו כפי שהוא את עצמו, אולי הוא מתבייש ומתכונן לשטף של תיאורים שמציירים תמונה עגומה של תפקודו בכיתה, אולי הוא אדיש, הוא כבר יודע מה אנחנו עומדים להגיד והוא לא רואה איך המידע הזה יכול לחדש במשהו או לעזור לו. כך או כך, במרבית המקרים מדובר באירוע חד-צדדי, שבו אנחנו, כנציגי הצוות, מעריכים אותו – מודיעים לו מה דעתנו עליו (גם אם אנחנו משוכנעים שאנחנו מתארים במדויק את תמונת המציאות, גם אז המהלך הוא חד-צדדי). וכשהמהלך חד-צדדי, בלא מעט מקרים, אנחנו לא יכולים להיות בטוחים האם תגובתו לדברים שלנו או להצגת התעודה, היא תגובה אמיתית, או שהיא רק מס-שפתיים כדי לסיים כבר את האירוע המביך הזה ולצאת לחופשי למקום שיש בו יותר נוחות.

יש אפשרות להכניס למפגש חלוקת התעודות מרכיב חדש, שיש באפשרותו ליצור התרחשות שונה לגמרי. לפני חלוקת התעודה, להניח תעודה ריקה, ולבקש מהתלמיד למלא אותה בעצמו. אנחנו יכולים לנסח תעודה כזו לפי נקודות שהיינו רוצים לדבר עליהן בשיחה אמיתית: מה התפקוד שלי? כמה אני משקיע מתוך מה שאני באמת מסוגל? מה הקשר שלי עם המורה? מה המטרות שלי במקצוע? מה יוכל לעזור לי? אחרי שהתלמיד ממלא בעצמו את התעודה, מדברים עליה – מה כתב, מה זה אומר, מה אפשר ללמוד מזה. ובסיום החלק הזה, מוציאים את התעודה הבית ספרית ומסתכלים על מה שכתוב בה, ומנתחים את הפער, אם קיים, בין ההערכה העצמית של התלמיד לבין הערכת הצוות. אם יש פערים בין שתי ההערכות, זה נושא מצוין לשיחה וללמידה עצמית של התלמיד דרך שיקוף המציאות החיצונית (תעודת בית-הספר). אם אין פער, יש סיכוי טוב שתתפתח שיחה אמיתית, כיוון שהתלמיד מרגיש מוערך – ששאלנו את דעתו, ושפנינו אליו כמו אל אדם מבוגר – באינטראקציה הדדית שוויונית ולא במהלך חד-צדדי. מניסיון, התלמידים מאד אוהבים מהלך כזה, והוא גם תורם לקשר שלנו איתם לטווח הארוך. מומלץ בחום!

בשלנים לעתיד- תיכון אורט טכנולוגי עכו

בשלנים לעתיד- תיכון אורט טכנולוגי עכו

קבוצת תלמידים מביה"ס אורט טכנולוגי בעכו החלו קורס בישול בבית הספר היוקרתי לבישול "דן גורמה",בסיום הקורס יזכו התלמידים בתעודת גמר יוקרתית בתחום הבישול מטעם "דן גורמה".

התכנית מתייחסת למרכיבי התפיסה: "תיקון הלב", "עתיד" "ארץ" "תיקון עולם"

ביה"ס מחפש דרכים בהם כל תלמיד יוכל למצוא את המענה המתאים לכישוריו ואת התחומים בהם הוא יכול לחוות חוויות הצלחה ולפתח אמונה ביכולותיו וכישוריו. מכאן מטרות תוכנית זו היא העצמת התלמיד\ה ונתינת הזדמנויות להצלחה. דרך לימוד חווייתית המקנה ערכים של התמדה, מצוינות, יצירתיות ורכישת מקצוע עתידי אפשרי לחיים.

מדד בחירת התלמידים התבסס על התנהגות, יכולת התמדה מסוימת והעניין שהתלמיד גילה בקורס. התכנית כוללת 17 מפגשים בימי ו' (ימים חופשיים מלימודים) – כל מפגש כולל 4 שיעורים, במהלכם לומדים התלמידים את רזי הבישול , אח"כ מנקים את עמדתם ויושבים יחד לאכול את התבשילים שהכינו תוך כדי שיחה על התוצר האישי וההבדלים בין תוצרי הקבוצה.

את קבוצת התלמידים מלוות שתי חברות צוות: היועצת ומורה לאנגלית המהוות תלמידות כשאר התלמידים. בין המורות לתלמידים נוצרים קשרים מסוג אחר ולשתי "הקבוצות" יש הזדמנות להכיר זה את זה מזווית חדשות ושונות.

על מנת להצליח בתכנית ביה"ס פעל בתהליך הכנה מאוד מורכב, בתחילה פורסם הקורס בכיתות ותלמידים היו צריכים להירשם במזכירות ולהביא את רצונם בהשתתפות בקורס. לאחר מכן זומנו התלמידים לראיון אישי בו נבדקה רצינותם .נבחרו כ-16 תלמידים שחתמו על חוזה התחייבות והחתימו אף את הוריהם על התחייבות דומה. התהליך העביר מסר כי ההצלחה תידרוש מהם אחריות אישית, רצינות והתמדה.

התלמידים מצפים ומקפידים להגיע ביום ו – יום חופשי מלימודים בשעה 07:20 בבוקר לעוד יום סדנת בישול. דף הפייסבוק שלהם מתעדכן בכל יום ו בבוקר בסטטוסים גאים של יציאה לקורס בישול.

להרשמה לאגרת חודשית