דרך כפר - יוזמות חינוך LOGO מותאם
icon7icon4icon6 icon5

 

 icon7 icon4 icon6  icon5
 

Author Archive

תלמידי אורט עכו במשלחת ראשונה לפולין

את אחי אנוכי מבקש – תלמידי אורט עכו במשלחת ראשונה לפולין

בחודש פברואר השתתפו תלמידי אורט טכנולוגי עכו במסע לפולין במסגרת משלחת של משרד התמ"ת. המשלחת הורכבה מתלמידים יהודים, נוצרים, מוסלמים ובדואים הנוסעים יחד ללמוד על המורשת והתרבות היהודית באירופה ועל השואה שנוצרה והתרחשה ברובה על אדמתה.

יצאנו לנסות ולהבין את מה שקרה ולא נבין זאת לעולם, חזרנו קצת אחרים, קצת שונים.עם תובנות, רגשות והרבה סימני שאלה.

פסענו על אדמה שרגע לפני צחקו בה אנשים, פיתחו בה תרבות, למדו ואהבו. אדמה שגדלו בה פרחים ואז – הכול פסק והבלתי אפשרי התרחש.

אין לי ספק שהפסיעות המשותפות שלנו – יהודים וערבים – על האדמה הרוויה בדם, והדיאלוג שנוצר בינינו בימים הללו חיזקו את תחושת הערבות ההדדית והקשר למדינה. אך לא פחות מכך הם העמיקו את ההבנה לגבי חשיבותה של סובלנות והצורך במניעת גזענות על כל צורותיה, על מנת ששואה שיצרו בני אדם לא תחזור עוד לעולם.

סדנת התנהלות כלכלית נבונה באלוני יצחק

סדנת התנהלות כלכלית נבונה באלוני יצחק

באלוני יצחק מתחילים להתמודד עם גזירות התקציב כבר בגיל צעיר.

במסגרת ההכנה לחיים הבוגרים וטיפוח מיומנויות וכישורי חיים, הועברה השנה לראשונה בכפר סדנה שמטרתה העלאת מודעות לדפוסי התנהלות כלכלית ומתן כלים להתנהלות כלכלית נבונה. הסדנה הועברה על ידי עמותת "פעמונים" לקבוצת "שחר", חניכי נעל"ה בכיתה י"ב.

במפגשים עלו שאלות הנוגעות לדפוסי הצרכנות היומיומיים של כולנו: מה משמעות הכסף עבורי? מה הערכים שלי? מה אני קונה? כיצד אני מתנהל מבחינה כלכלית?

החניכים העלו והתמודדו עם דילמות כלכליות מחיי היום יום ובנוסף דיברו על עולם הפרסום והשיווק והשפעתו עלינו כצרכנים, על מהי התנהלות כלכלית נבונה ואחראית ועוד.

הכלים שהועברו בסדנאות היו מגוונים ונגעו בכלל ההתמודדויות התקציביות שלנו, החל בעקרונות בבניית תקציב אישי, עבור בהיכרות עם עולם הבנקאות שכללה מושגים בבנקאות, טיפים להתנהלות מול הבנק וניהול חשבון הבנק, שימוש נכון בכרטיסי אשראי וניהול מסגרת אשראי ועד כיצד להגשים חלומות…
העניין שעוררו המפגשים בחניכים בא לידי ביטוי בשיח ובעשייה שנוצרו בשלבים שבין מפגש למפגש, כשהחניכים העמיקו בנושאים שעלו ובחנו בעיניים בוגרות יותר את הנסיבות להוצאות הכספיות שלהם.

יום כיפור בקהילת החינוך

יום כיפור בקהילת החינוך

מאת: עדיאל בר-שלום, מנהל כפר הנוער מרחבים נוה-עמיאל

 

"עננו העונה בעת רחמים עננו"

הקול הנעים, התמים והטהור שלו שיתק אותי באחת.

מי כמו הנער הזה מבין ויודע עד כמה עת רחמים היא זו, ועד כמה אנחנו זקוקים שיענה לנו היושב במרומים.

היה משהו שם, ברגע הזה בתפילת הנעילה- שנצרב עמוק, ולא יישכח.

חבורה של נשמות גדולות, עומדים יחד מול ארון הקודש וזועקים יחד "ד' הוא האלוקים".

כן, מדובר בדיוק באותם נערים. אותם שבמרוצת היום-יום נראים מעט אחרת, ועוטפים עצמם בשכבות רבות של ריחוק, של חוסר אמון, של עלבון, של יאוש טוטאלי ושל חוסר חיבור בסיסי לעצמם, לזהותם, לשרשיהם ולמשפחתם.

אלו אותם הנערים שטרם התפנו לחלום את חלומם, להביט לפנים, ולצעוד בבטחה אל עבר עתידם- שעומד תלוי וממתין לבחירתם…

אלו אותם הנערים שחשבנו שלא יודעים מהו כבוד בית הכנסת, מהי כבוד תורה ומה כוחה של תפילה.

אלו אותם הנערים. אותם- שלבשו לבן, התענו, התפללו ופייטו- בנעימות, בתום ובאמונה גדולה.

היה זה יום הכיפורים המשמעותי בחיי.

הייתי זקוק ליום הזה כדי לראות במו עיניי את הנשמות – כמו מזנקות החוצה ומבקשות לזעוק זעקתן האמיתית והזכה.

"קול דממה דקה יישמע"- הקול הפנימי הזה, שכ"כ מורגל להסתתר ולהיחבא ביומיום הטעון ועמוס הטרדות שלהם.

הקול נשמע, ופרץ את שערי ליבנו. ופרץ שערי שמים. אין לי ספק בכך.

אשריי שזכיתי לעמוד במחיצתם ביום הכיפורים. מכל מלמדיי השכלתי ונבניתי, ומתלמידיי-בניי יותר מכולם

יום קהילתי

יום קהילתי

בחנוכה תשע"א (2011) פרצה שריפת ענק בכרמל וכפר הנוער ימין אורד ניזוק באופן קשה. במשך מס' שבועות החניכים והצוות נאלצו להתפנות מהכפר ולהתארח במקומות שונים. כחודש לאחר השריפה, חזרו חברי הקהילה לחיות וללמוד בימין אורד, למרות הנזקים הקשים שעדיין היו קיימים במקום. השנה היתה עמוסה באתגרים אך בבחירה מודעת כי הקהילה צריכה לצמוח מתוך המשבר.

בטבת תשע"ב, שנה וחודש לאחר השריפה, בחרו בימין אורד לעגן בלוח השנה הימין-אורדי את היום שבו חזרו החניכים לכפר כיום קהילתי שנתי של שייכות וצמיחה.

היום החל בבוקר משותף לכל עובדי הכפר שבמהלכו הם התכנסו למעגלי לימוד סביב מושג 'הקהילה' ומשמעויותיה השונות. עובדים ותיקים הוזמנו לכפר כדי לספר לחניכים ולצוות על מורשת ומסורת המקום והיתה חוויה מאד מלכדת. בשעות הערב חברי הקהילה התכנסו בבית הכנסת שם נשאו תפילה קצרה שנכתבה במיוחד לרגל האירוע. לאחר מכן התקיימה ארוחת ערב חגיגית. גולת הכותרת היתה כינוס הערב – בו שוב התקיימו מעגלי לימוד – רק שהפעם הצוות והחניכים התיישבו זה לצד זה, וקיימו דיון על 'הערכים המרכזיים של ימין אורד". כל קבוצה קיבלה את אחד מהערכים המופיעים באמנה, ותוך ליבון משמעות הערך היה עליה לייצר ולעצב אריח מיוחד אשר יבטא את הערך באופן מיטבי.

סוף הערב הסתיים בצירוף כל האריחים לכדי קיר בולט ומרהיב אשר ימוקם במוקד מרכזי של ימין אורד.

יריד שילוב תרבויות

יריד שילוב תרבויות

קליטת נוער עולה היוותה מאז ומתמיד יעד מרכזי באלוני יצחק. כיום מהווה אוכלוסיית העולים בכפר מעל 2/3 מהחניכים, שמגיעים מכל קצוות תבל: יוצאי חבר העמים, דרום אמריקה ואתיופיה, לצד צברים ילידי הארץ.

יריד תרבויות המוצא משלב צדדים מגוונים של כל אחת מתרבויות המוצא של החניכים, כדוגמת: מאכלים, מסורות, ביגוד, מוזיקה וסגנונות ריקוד. כל אלה לצד איסוף והצגת מידע על כל אחת מהן. העבודה על היריד והחוויות שנאספות בו מאפשרות לחניכים לייצר גאווה ותחושת שייכות לתרבות המוצא שלהם ולהכיר את תרבויות המוצא של החניכים האחרים על עושרן וגווניהן הייחודיים.

מטרות:

– לתת במה לכלל התרבויות בכפר ולהציג היבטים שונים של תרבויות העולים.

– לתת לחניכים העולים תחושה של גאווה בהשתייכות לתרבות המוצא הייחודית שלהם ותרומה ייחודית למארג הקהילתי.

 

תיאור התוכנית ותרומתה לחניכים ולצוות:

הצוות והחניכים החלו לעבוד על הפקת היריד כשבועיים לפני תאריך היעד. כל צוות קיבל על עצמו לעסוק בתרבות מוצא שונה וגייס חניכים מכל קבוצות הגיל השייכים לתרבות המוצא שנבחרה: אתיופיה, רוסיה, דרום אמריקה. קווקז, בלרוס, אוקראינה, רוסיה, מולדובה, לטביה, מרוקו, פרו, ארגנטינה, מרוקו וצ'ילה. החניכים והצוות נפגשו והעלו רעיונות ודרכי ביטוי מגוונות לדוכן התרבות שלהם. היריד הוקם באולם הספורט, וכל צוות הגיע להקים את הדוכן שלו. היה מרגש לראות את החניכים מבשלים, אופים, רוקדים, מנגנים ושרים ומסבירים במלל ובמצגת מהיכן הגיעו ומהם הדברים המייחדים את תרבותם.

צוות הדוכן האתיופי "חיזק" את שורותיו באמא של חניכה משכבת י"א שבישלה מאכלים מיוחדים לעדה ואף עשתה צמות לחניכות, הצוותים מחבר העמים לשעבר ומאתיופיה באו לבושים בתלבושות מסורתיות ובדוכנים של קווקז, אתיופיה ומדינות דרום אמריקה שולבו ריקודים ספונטניים של חניכים ואנשי צוות.

דגשים להפעלת התוכנית וטיפים למחנכים:

  • לאפשר לחניכים לקחת כמה שיותר תפקידים ואחריות על העלאת הרעיונות, הפיתוח שלהם והביצוע שלהם.
  • לייצר צוותים רב-גילאיים של חניכים.

· ליצור כמה שיותר משחקים שמשלבים ידע על התרבויות השונות.

תיקון עולם באפריקה- ד"ר חיים פרי 2011

תיקון עולם באפריקה - דר' חיים פרי בכנס אפריקה-ישראל, 2011

כפר הנוער ברואנדה הוא פרי החזון והיוזמה של אישה מופלאה בשם אן היימן. מראשית הרעיון ועד למציאות הקיימת בשטח היום, כל זה לא היה קם, אלמלא עבודתה הקשה, בארה"ב וברואנדה. אן אספה סביבה את כל מי שיכול היה לקדם את חזונה בפן הרעיוני, בפן הלוגיסטי, ובפן של גיוס משאבים.
החיבור בינינו נוצר על רקע ההבנה שיש למודל הישראלי של כפרי נוער אפשרות לתרום לעשייתה, בעיקר משום שכפרי הנוער בישראל תפסו את עצמם כישויות חינוכיות שמכוונות לקראת חברה עתידית אוטופית. שהאמינו ביכולת לגרום לטרנספורמציה של נוער ולא הסתפקו בהישרדותו ו"תיחזוקו" בלבד. לפני בניית כפר הנוער ברואנדה הוזמנו מחנכים ואדריכלים להכיר את כפר הנוער הישראלי דרך ימין אורד.

בלב העבודה החינוכית, זיהוי משברים, התמודדות מול הנטישה, דגש על תיקון וניתוב העבר הפגוע למקום חיובי. כאשר חלון ההזדמנויות הוא קצר והמרחק למטרה גדול, חשוב לעשות זאת נכון ובאופן דחוס, תוך אמונה עיקשת בפורמטיביות של גיל ההתבגרות, גם כאשר זו התבגרות על חורבות הילדות.

עבודתנו מבוססת על הנחות יסוד אנושיות שדורשות התייחסות עמוקה. לדוגמא – מסגרת חינוכית טיפולית לעולם לא תחליף הורה או קהילה, וכן שלשום בן אנוש 'לא מגיע' לגדול במוסד – במובן המוסדי של המילה – ולכן , השאלה כיצד ואיך ממזערים מאפיינים מוסדיים של מסגרת למאות ילדים היא קריטית. זאת ועוד, בתחום הקלאסי של המישמוע, של "שכר ועונש" , האם ניתן לשבור את התבניות השגרתיות שביסודן אינן בונות רוח אדם חופשית ?! הדבר נעשה לשיטתנו על ידי תיקון וחיבור לעולם ערכי שיש בו יסוד של בחירה. מה שאנו קוראים לו תהליך דממ"ה, וברואנדה קראו לו "די אן איי" שמשמעם – דיון, מסקנה והסכמה.

תיקון הלב של ילדי רואנדה הוא תיקון העולם שלנו ,כיהודים, כבני אדם וכישראלים – בעוד תיקון העולם של ילדי רואנדה הוא תיקון הלב שלנו.

החיבור של יתומי רואנדה למארג העולמי של האנושות מפקיע אותם ממצב תודעתי של הבידוד המנטאלי הניכור, הטראומה וחוסר הפשר של היום שלאחר הטבח, הנמשך עד היום הזה. כפי שאחד מבכירי המחנכים באגהוזו שלום העלה ן באוזנינו: "הטבח אולי לא היה מתרחש אם לא הניתוק משאר העולם… "תיקון העולם", במובנו העמוק, משמעו עבורנו , ידיעה שאנו חלק מהאנושות גדולה – וזו הערובה שאסון כזה לא יתרחש שוב"

ולסיכום: היהדות הביאה לעולם את המונותיאיזם, את האמונה באל אחד, תפקידה היום הוא להוביל ולקדם את העולם לקראת מונו- אתנואיזם – אנושות אחת לא מפוצלת ולא מפולגת על ידי גזענות ולאומנות – ברוח חזון נביאי ישראל.

תכנית "שולחן עורך" – ימין אורד

תכנית ``שולחן עורך`` - ימין אורד

תיאור התוכנית

בכל ערב שבת, מקבל כל אחד מהשולחנות בחדר האוכל חמגשית המיועדת לאיסוף מזון על ידי הסועדים לטובת בית תמחוי בטירה. בסה"כ נאספות בכל ארוחת שבת כ-40 חמגשיות, אך העניין הוא לא הכמות אלא האיכות – עצם העובדה שלחניכים מתפתחת תודעה שיש להם מספיק כדי שיוכלו להפריש ממנו לאחרים, ועצם העשייה האקטיבית שנעשית ביחד, כל שבוע. את חלוקת החמגשיות, שנעשית על ידי חניכים תורנים שזה תפקידם, מלווה הסבר לגבי חשיבותה של העשייה הזו. האוכל נארז ונאסף לשולחן מרכזי ובמוצאי שבת לוקחים אותו איש צוות ומספר חניכים לבית התמחוי בטירה. האחריות להבאת האוכל לבית התמחוי מתחלקת בין כל הקבוצות ואנשי הצוות, בתורנות.

תרומת התכנית לחניכים ולצוות:

  1. פיתוח תודעה שמה שיש לך תמיד יכול להתחלק בין אנשים נוספים ותמיד יש מישהו נוסף שיוכל ליהנות.
  2. עוד מקום מובנה (חלק מסדר היום הכפרי) שמאפשר שיח ערכי ברמה אחרת עם חניכים.

אתגרים עיקריים

  • איך משמרים את העשייה הזו כלא מובנת מאליה. פתרונות שמצאנו: קיום תורנות בחדר האוכל בין החניכים שמחלקים ואוספים את החמגשיות, לבקש מהחניכים לכתוב מראש פתקים שיצורפו למנות.
  • איך להפוך עשייה כזו למשהו גדול יותר? פתרונות: אולי לקיים בעוד ארוחות, להוסיף עוד מזון עודף שנאסף בחדר האוכל וכו'.

טיפים למחנך בשטח

· תכנית שפשוט יחסית להעתיק לרמת הקבוצה. כדאי לקבוע תורנות בין החניכים ולהחליט עם הקבוצה על ארוחות רלוונטיות ואיך מתבצע האיסוף והפיזור

תכנית צב"ע – מרחבים נוה עמיאל

תכנית צב``ע - מרחבים נוה עמיאל

רציונאל התוכנית

קבוצה מקרב חניכי הכפר הצטרפה למרכז למידה לילדים בכיתות ג'-ו' במגדל העמק למשך שנת הלימודים. הפעילות התקיימה במסגרת עמותת צב"ע (צעירים בונים עתיד) וכללה: סיוע בהכנת שיעורי בית ולמידה וכן העברת פעילויות לילדים. ההצטרפות כללה תהליך מיון והכנה של החניכים. הילדים שמגיעים למרכזי צב"ע מתמודדים עם אתגרים לימודיים, חברתיים ורגשיים וזקוקים לתמיכה נוספת על מנת לממש את הפוטנציאל האישי שלהם. מעבר לביטוי כישוריהם ויכולותיהם, נתן התפקיד שמילאו חניכי הכפר במרכז הלימוד הזדמנות לגלות שהם יכולים להיות מודלים לחיקוי עבור ילדים צעירים מהם.

תרומת התכנית לחניכים ולצוות:

  • הזדמנות לחניכים לגלות בעצמם, ולמחנכים לגלות בחניכים, צדדים שלא באים לידי ביטוי בכפר.
  • התנסויות בהתנהגות אחראית וריסון עצמי.
  • פיתוח יכולת התמדה של חניכים, התנסות בפעולה בעלת תוצאות ארוכות טווח ופיתוח קשר אישי משמעותי על ידי נתינה לאחר.

אתגרים עיקריים בהפעלת התוכנית

  • שימור התמדה של חניכים והדרכה שוטפת לאורך התהליך.
  • סינכרון בין המערכת הבית ספרית של החניכים המתנדבים והפעילות.
  • תיווך מאפייני החניכים שלנו על מורכבותם לצוות העמותה, ותיאום ציפיות איתם.

שותפים חיצוניים לתוכנית

· עמותת צב"ע

קבוצת אופניים טיפולית

קבוצת אופניים טיפולית

תיאור התוכנית :

אחת לשבוע נפגשת קבוצת חניכים לרכיבת אופני שטח בסביבה הקרובה, ואחת לתקופה יוצאת לרכיבה באזור לא מוכר. הפעילות מועברת ע"י מדריך רכיבה מקצועי שהוא גם פסיכו-תרפיסט. ההחלטה ליצור קבוצה של רכיבת אופניים נבעה מתוך הבנה שהרכיבה תאפשר השתייכות לקבוצה בעלת מאפיינים ייחודיים וחיוביים, תפתח כישורים כדוגמת נטילת אחריות, עמידה בלוחות זמנים וערבות הדדית, ותסייע לחניכי הקבוצה בפיתוח מיומנויות התמודדות עם תסכול ועם קשיים מנטאליים ופיסיים, ותעודד ריסון התנהגויות אימפולסיביות וויסות כעסים.

תרומת התכנית לחניכים ולצוות:

  • התוכנית מעלה את הדימוי העצמי של החניכים באמצעות יצירת רצף של הצלחות.
  • באמצעות המשוב העצמי של החניכים בתום כל פעילות, הם לומדים להעביר ולקבל ביקורת בונה
  • היציאה מהכפר החוצה אל המרחבים מאפשרת זמן של רגיעה ואגירת כוחות.
  • תיעול אנרגיות לכיוונים חיוביים.

דגשים להפעלת התוכנית

  • להעניק חשיבות גדולה לבניית הקבוצה בתחילת השנה. לשתף את מדריך החוג בתהליך, לערוך שיחות היכרות עם משתתפים פוטנציאליים, ולבנות חוזה אישי וקבוצתי.
  • ליצור תהליך שנתי רצוף עם מספר רב של רכיבות ארוכות, בנות כמה שעות/יום שלם.
  • לייצר מנגנון של תמריצים חיוביים לחניכים שישמר את התמדתם במפגשים, לדוגמה הענקת ביגוד ואביזרי רכיבה מקצועיים לציון שלבים בתוכנית.
  • להקצות חדר קבוע שישמש מועדון לשעות של הפעילות ומקום בו יאוכסנו האופניים ותתקיים בו סדנת תיקונים.

· להצמיד איש צוות של הכפר שיהיה בפעילות באופן קבוע

תכנית עוגן – נוה הדסה

תכנית עוגן - נוה הדסה

תיאור התוכנית

תוכנית עוגן פועלת בבית הספר מזה שלוש שנים ובמהלכה מלווים מורים חניכים חדשים משכבות ז-ט שהגיעו לכפר ונמצאים בסכנת נשירה. מתוך ראייה בין תרבותית ומערכתית, נבנית לכל תלמיד תוכנית העצמת כוחות אישית הנמשכת לאורך שנה שלמה. התוכנית "מחזקת את מה שחזק" ויוצרת בעבור התלמיד הזדמנויות להביא לידי ביטוי את כוחותיו, יכולותיו ו"קולו הייחודי". ההזדמנות להצליח ולחוש שייך בתקופה בה הוא מתמודד עם קשיי הסתגלות, קשיי שפה ותרבות וכניסה לגיל התבגרות, מגבירים את תחושת המסוגלות והשייכות של התלמידים המשתתפים בפרויקט ואת המוטיבציה להתמודד ולהצליח.

תרומת התכנית לחניכים ולצוות:

הקשר בין המחנך לחניך יוצר חיבור של המחנך גם לבעיות והקשיים של החניך עימו הוא עובד וגם תובנות לגבי הבעיות והקשיים עימם מתמודדים כל החניכים.לחניך יש כתובת אישית של מבוגר משמעותי היכול לסייע ו/או לייעץ בעת הצורך.הקשר שנוצר על פי רוב הוא קשר רב תחומי וכולל היבטים לימודיים, חברתיים ורגשיים כאחד.

אתגרים עיקריים בהפעלת התוכנית

  • גיוס חונכים ושיווק הפרויקט לחניכים.
  • קיום מעקב והערכה אודות איכות הקשר שנוצר בין החונכים לחניכים.

דגשים/דברים נוספים

  • הרחבת התוכנית ושיתוף יותר אנשי צוות
  • בניית היררכיה ברורה שתאפשר עבודה יותר יעילה – המחנך יהיה שותף פעיל יותר בתהליך.

היערכות לוגיסטית והכנות:

  • מיפוי התלמידים
  • גיוס אנשי צוות
  • בחירה והתאמה בין התלמיד ואיש הצוות
  • הדרכת צוות – בניית דרך עבודה מהפגישה הראשונה
  • מעקב תקופתי על התקדמות הקשר
  • פגישה משותפת עם התלמידים לקבלת המשוב

אחראי הפעלה בקהילת החינוך

יפעת מליחי –  מחנכת כתה ט3 – 0546429060

להרשמה לאגרת חודשית