דרך כפר - יוזמות חינוך LOGO מותאם
icon7icon4icon6 icon5

 

 icon7 icon4 icon6  icon5
 

Author Archive

הסיפור שלי- השורשים שלי- אורט בית הערבה

הסיפור שלי- השורשים שלי- אורט בית הערבה

רציונאל ותיאור:

בעקבות חשיפה ולמידה של הצוות החינוכי בבית הספר את תפיסת חינוך 'דרך כפר' זיהינו את הצורך והתפקיד שלנו המחנכים לייצר אצל התלמידים 'עוגנים בעבר' ובכך להתייחס לעבר של התלמידים באופן חיובי.

התפקיד שלנו כמחנכים הוא לאפשר לתלמידים זרקור חיובי והזדמנות לחוויית הצלחה וכוח ביחס לעבר המשפחתי והאישי. אצל חלק מהתלמידים שלומדים בבית הספר שלנו ההזדמנות לחיבור אל הסיפור האישי והמשפחתי נחוותה באופן שלילי.

אנו מאמינים כי היכולת והאפשרות לספר את הסיפור האישי ממקום של כח, מנקודת מבט חיובית, היא יכולת שיש לתרגל ולזמן אותה לתלמידינו. היכולת הזו משמעותית להווה ולעתיד.

התוכנית "הסיפור שלי – השורשים שלי", מתחילה ממקום ניטרלי של האופן בו מסופר סיפור. פתיחה זו נועדה להקנות לתלמידים את הרגישות להבחין כי למעשה כל סיפור מסופר מנקודת מבטו של המספר. ביכולתו של האדם לספר את הסיפור שלו או של האחר מכמה נקודות מבט. המטרה היא לפרוס בפני התלמידים זוויות מבט רחבות של המציאות ולאפשר להם לספר את סיפורם האישי ממקום של כוח ומנקודת מבט של גאווה ומשמעות.

 

מרכיב תפיסה עיקרי:

  • עוגנים בעבר- העצמת העבר האישי, המשפחתי והתרבותי של התלמידים

 

מרכיבי תפיסה נוספים:

  • ייצוג אמין של שלמות הורית: -העצמת ההורים בעיני הנער

-זהות המחנך- "מחנך תלת מימד"

  • תיקון הלב- פיתוח חוסן נפשי

 

נספחים:

  • טפסים, נהלים וכלי עזר.

אומנות ככלי חינוכי- אורט בית שאן

אומנות ככלי חינוכי- יציאה למופעי תרבות- אורט בית שאן

רציונאל ותיאור:

חשיפה לתרבות ישראלית תאפשר העלאת הערך העצמי של התלמיד, התלמיד יחווה חווית צפייה חיובית במופעי במה איכותיים בתיאטרון לאומי "הבימה" ובתיאטרון הנחשב "הקאמרי" ובהצגות ייחודיות נוספות.

לתלמידי ביה"ס תינתן הזדמנות לצפות במופעי-תרבות, אשר על פי רוב אינם זמינים עבורם בסביבה הקרובה.

 

מרכיב תפיסה עיקרי:

תיקון הלב– צמיחה והעצמה של התלמיד. חינוך מוביל ולא  מובל.

מרכיבי תפיסה נוספים:

  • תיקון עולם: 'לטעת את העולם באדם' – הרחבת עולם התוכן של התלמיד, נטיעת סקרנות וידע חוצי חברות.
  • שמיים: הכרת סביבת החיים הרחבה, בה התלמיד גדל ומתפתח, המשפיעה על עיצוב אישיותו, דימויו ועולם ערכיו.

 

דגשים ב'דרך כפר'

  • בחירת הצגה מתאימה לאוכלוסיית התלמידים.
  • מחזמר מתאים יותר לחשיפה ראשונית מאחר והוא קליל יותר, משולב בשירים ומאפשר צפייה לאורך זמן.
  • תשומת לב בבחירת התלמידים.
  • הכנה מראש: למידה על ההצגה – התלמידים יחשפו לנושא ההצגה, תוכן המחזה, ביוגרפיה של היוצר, אורך ההצגה ותמציתה. כמובן שיושם דגש על התנהגות מצופה במופעי תרבות.
  • תאום עם התיאטרון – תאריך, שעה, אופן התשלום וביצוע ההזמנה סופית.
  • הזמנת הסעה, אישור בטחוני, חוזר הורים ושיבוץ מורים והורים מלווים להצגה.
  • צפייה בהצגה.
  • משוב בכיתות. ניתן לעודד תלמידים שצפו בהצגה לכתוב ביקורת על ההצגה ולפרסם בלוח המודעות של ביה"ס או במקומון.

המורה שלך זה אני ברנקו וייס תחכמוני חדרה

המורה שלך זה אני- ברנקו וייס תחכמוני חדרה

רציונאל ותיאור:

לוח קיר קבוע בבית הספר באמצעותו יזכו התלמידים והצוות להכיר כל פעם איש צוות אחר, מזוויות שלא באות לביטוי בדרך כלל. זאת במטרה לקרב בין החניכים לצוות, ע"י מתן במה להיכרות מעמיקה יותר מהרגילה בכיתות ויצירת הזדמנות לשיח מגוון. את הלוח מכינים תלמידים על ידי ראיון עם איש הצוות, ועליו מוצגות תמונות שלו מתקופות שונות בחייו.

מרכיב תפיסה עיקרי:

  • ייצוגיי שלמות הורית – מחנך תלת מימד.

מרכיבי תפיסה נוספים:

  • עוגנים בעתיד – סכמה ציפייתית, חשיפה לאפשרויות בשירות צבאי, לימודים וכדומה באמצעות הלוח.
  • קהילה של משמעות

דגשים

  • שיתוף במידע שיגרה את החניכים לשיחה עם איש הצוות על העניין (למשל תמונה שמציגה רק חלק מדבר לא ברור).
  • כחלק מהלוח לתלות תמונות מ: חתונה, ילדות, ינקות, צבא – שעשויות לעורר עניין וסקרנות לשיחה.
  • לשתף בדברים שלא יודעים על איש הצוות – מהעבר, מההווה, מחלומות לעתיד.
  • הזדמנות להכיר אנשי צוות שביום יום החניכים פחות מכירים.
  • הריאיון שחניכים עורכים לאיש צוות הינו הזדמנות לקשר אישי ולפיתוח כישורי חיים. 

נספחים:

  • דוגמאות לשאלות אפשריות (מעבר לפרטים על קורות חיים בדגש על שירות צבאי/לאומי ולימודים)
    • דברים שהייתי רוצה להיות,
    • מקומות שהייתי רוצה לבקר,
    • חיית פרא שהייתי רוצה לגדל,
    • אישיות שהייתי רוצה לפגוש,
    • מה משמח אותי,
    • מה מעציב אותי,
    • דבר אחד שאני מצטער/מתחרט עליו…
    • מה המילה שהכי אוהב/ת?
    • מה המילה שהכי לא אוהב/ת?
    • מה מדליק אותך?
    • מה דוחה אותך?
    • מה הקול או הצליל שהכי אוהבים?
    • מה הקול או הצליל שהכי לא אוהבים?
    • באיזה מקצוע הכי רוצה לעסוק?
    • באיזה מקצוע הכי לא רוצה לעסוק?
    • משהו אחד שהייתי רוצה שתלמידים בביה"ס יידעו עלי:
    • משהו אחד שהייתי רוצה שתלמידים בביה"ס לא יידעו עלי:
    • אם יש גן עדן, מה ארצה שאלוהים יגיד לי כשאגיע לשערים שלו?

 

  • טיפים למחנך
  • אפשר להוסיף מידע על יחידות בהן שירת איש הצוות ו/או מוסדות הלימוד שלמד בהן.
  • הומור מוסיף לעניין.

מגמת קונדיטוריה באורט מח"ט בית שאן

מגמת קונדיטוריה באורט מח``ט בית שאן

פתחנו השנה חוג קונדיטוריה בו מתנסים התלמידים בחוויות אפייה ורכישת מיומנויות לצד כישורים וערכים כגון: התמדה, למידה, הקפדה על זמנים ועוד.

בחרנו בפעילות זו כחלק מהרצון לזהות נקודות חוזק אצל כל תלמיד ולאפשר לו להתנסות בחוויות הצלחה במהלך לימודיו בבית הספר, במסגרת העיסוק במרכיב תיקון הלב. חשוב לנו לייצר חוויות הצלחה רבות ככל האפשר, שיגבירו את תחושת המסוגלות של התלמיד ואת האמונה ביכולתו לפרוץ קדימה ולהצליח בחייו. כמו כן, מסייעת המגמה בהכשרת התלמידים לקראת היציאה לחיים האזרחיים ולטעת בהם עוגנים לעתיד.

תוצרי המגמה נתרמים לבית הקשיש במסגרת פעילויות תיקון עולם. לקראת כל חג אופים התלמידים מאפה שמתאים לרוח החג ולקראת כל אירוח בבית הספר אופים התלמידים ומכבדים את המבקרים במעשה ידיהם.

המגמה נפתחה במקום מאולתר ובימים אלו אנו שוקדים על הכשרת סדנת הקבע על פי דרישות משרד החינוך.

מקימים גינה בבית הספר עמל טכנולוגי תל אביב

מקימים גינה בבית הספר עמל טכנולוגי תל אביב

לפני חודש החלו תלמידי כיתה ט' בהקמת גינה בבית הספר במסגרת מיזם "אריאל" – מיזם גיבוש, העצמה ומנהיגות לבני נוער באמצעות גינון טיפולי. המיזם הוא פרי מחשבתן ויצירתן של שתי סטודנטיות לכלכלה וניהול מהמכללה האקדמית תל אביב-יפו, הלוקחות חלק בפרויקט "חממת היזמות" שמטרתו הקמת מיזמים חברתיים ביפו.

התלמידים ומחנכת הכיתה נפגשים אחת לשבוע לשעה וחצי של עבודה אינטנסיבית משותפת בגינה עם מלוות התכנית, המוסמכת בגינון טיפולי ובעלת ניסיון עשיר בעבודה עם בני נוער. די היה בזמן המועט שעבר מאז החלה התכנית כדי לראות את השפעתו על התלמידים, וביטוי מופלא לכך ניתן למצוא בעצם העובדה כי זמן פתיחת בית הספר זוכה מאז שהחלה הקמת הגינה בשני משכימי קום יוצאי דופן – תורנים מהכיתה המגיעים להשקות את הגינה בשבע וחצי וכך מתחילים את יום הלימודים שלהם.

בשנה הבאה תתווסף לתכנית הפעילות בגינה עבודת חניכה שיעשו התלמידים, כשייצאו להקים גינה אקולוגית עם תלמידי בית ספר יסודי בעיר.

מקימי הגינה, מתחילים במסורת בית ספרית: האחריות על הגינה תהיה בכל שנה באחריות תלמידי כיתה ט' שיעבירו אותה בתחילת כתה י' לטיפולם המסור של תלמידי ט' החדשים שייקלטו בביה"ס.

צעדה סביבתית בכפר הנוער נווה הדסה

צעדה סביבתית בכפר הנוער נווה הדסה

השנה הצטרף בית הספר נווה הדסה לתכנית שח"ק ירוק של משרד החינוך, כחלק מהחזון שגיבשנו בשנתיים האחרונות להפוך לבית ספר לחינוך סביבתי. אחת מגולות הכותרת של העשייה בתחום הייתה צעדה באורך חמישה קילומטר, שהתקיימה ב-1 במרץ והיוותה פיילוט לקראת גיבוש ומיסוד מסורת שנתית של צעדה בשביל "עוקף" נווה הדסה.

הצעדה היא חלק מתוכנית כללית ורחבה של העצמת התלמידים בתחום מנהיגות צעירה, הגברת המודעות לגבי חשיבות השמירה על איכות הסביבה והכרת מגוון המינים סביבנו. השנה ערכנו "צעדה פנימית" בה צעדו תלמידי הכפר וצוותו, אך מהשנה הבאה ישתתפו בה מגוון נוסף של מוסדות חינוך ומשפחות מהאזור והיא תובל ותודרך על ידי מדריכים מקרב תלמידי ביה"ס ותשמש כלי להענקת חינוך סביבתי.

לקראת הצעדה, נערכו שיעורי הכנה בכיתות וביציאה לדרך קיבלה כל כיתה כתב חידה והלכה לאורו.

לאורך המסלול, שעבר בנחל פולג ובשמורת תל יצחק, נעצרו הצועדים במספר תחנות שהודרכו על ידי תלמידי בית הספר.

המסלול הסתיים במשק החי של הכפר, ונערך בו טקס סיום קצר בו חולקו לחלוצי הצעדה תה צמחים, כיבודים ותעודות השתתפות.

מעורבות חברתית בכפר הנוער נוה עמיאל

מעורבות חברתית בכפר הנוער מרחבים - נוה עמיאל

אחת ההחלטות שקיבלנו בשנת הלימודים הנוכחית, הייתה להעמיק את תחום תרומה ומעורבות חברתית בקהילה, כדי לאפשר לחניכי הכפר לחוות את האפשרות להיות בצד התורם והפעיל ולא רק בצד המקבל והנתרם. לאור זאת, נבחרו מספר אפשרויות להתנדבות לאורך השנה ומחוצה לו ששמו דגש על מגוון אפשרויות העשייה, על מנת לאפשר חוויית הצלחה לחניכים רבים ככל האפשר.

מספר אירועי מעורבות חברתית שהתקיימו השנה הם:

* יום נעי"ם- במסגרתו התחלקו כלל אנשי הצוות וחניכי הכפר לצוותי עבודה והקדישו שעות עבודה מאומצות לניקיון, שתילה וצביעה ברחבי הכפר.

* יריד צדקה בשדה יעקב – היריד נערך במטרה לאסוף כמה שיותר תרומות לטובת מוסד טיפולי בצפון הארץ. חניכי הכפר והצוות יצאו אל היריד, הקימו ותפעלו מספר דוכנים, ביניהם פינת ליטוף, דוכן מכירת מאפים ושתילים ודוכן קליעת צמות. רווחי הדוכנים סייעו בהגדלת התרומה למוסד עבורו התקיים היריד.

* יום אירוח בכפר – בית הספר "גולני" בבית שאן הוא בית ספר המיועד לתלמידי חינוך מיוחד. תלמידות כיתה ו' בבית הספר הגיעו לכפר ליום שלווה כולו על ידי חניכי הכפר וכלל הפעלות רבות ומגוון פינוקים.

* עיצוב שיער ב"אשכר", מוסד טיפולי למבוגרים – חניכי מגמת עיצוב שיער ומורת המגמה יצאו ליום במוסד בו העניקו החניכים לדיירי הבית טיפול כולל ובו תספורות, איפור, עיצוב ציפורניים ועוד.

את העלייה בתחושת הביטחון העצמי, תחושות הסיפוק ושמחת החניכים על האפשרות לתת לאחר אי אפשר היה לפספס באף אחד מהפרויקטים.

סיירת טיולים – תחכמוני ברנקו וייס חדרה

סיירת טיולים – תחכמוני ברנקו וייס חדרה

בית הספר פתח תוכנית חדשה השנה הנקראת 'סיירת טיולים', שכשמה כן היא – סיירת מובחרת העוסקת בהכרת הארץ במקביל לפיתוח כישורים אישיים. הטיול השני במסגרת הסיירת היה לאזור צפון רמת הגולן: ביום הראשון עברו התלמידים מסלול מאתגר שהתחיל בנחל חזורי, המשיך בקלעת נמרוד דרך הטנק ההפוך, והסתיים בסיפור מורשת קרב מרתק בתל פאחר. אחרי לינת שטח ביער אודם והכנת פויקה מפנק, יצאה הסיירת השכם בבוקר לג'ילבון וקינחה בטיול אופניים על הירדן.

המסלול היה משמעותי, בשילוב שיצר של מורשת קרב, הכרת הארץ, מאמץ פיזי והעצמה אישית וקבוצתית.

"היה ממש טוב, השקעתם… תודה רבה" סימס אחד התלמידים כשחזר מהמסע.

לקראת יום ירושלים יצאה הסיירת לטיול נוסף בעקבות מלחמת ששת הימים. במסגרת ליווי בוגרי בית הספר, השתתפו הסיירים בטקס ההשבעה של שני בוגרים במסלול לוחם בחטיבת הנח"ל שהתקיים בכותל המערבי. את הסיירת מוביל אלעזר שנדופי מצוות בית הספר ומתלווים אליו חברי צוות נוספים. בעקבות ההצלחה החליט צוות בית הספר לייסד גם סיירת בנות, אשר תצא למסלול ראשון במהלך החודש הקרוב.

שותפות חניכים בחיי הכפר – כפר הנוער הדתי

שותפות חניכים בחיי הכפר – כפר הנוער הדתי, כפר חסידים

השנה מצאנו את עצמנו מנהלים לראשונה שיח ארוך, מעמיק ומשמעותי על מעורבותם של החניכים בחיי הכפר. לא נכחיש כי דמותו של יאנוש קורצ'אק עמדה לנגד עינינו ברצון לפתח את השיח והעשייה שתבוא בעקבותיו, מתוך הבנה שחשוב להתאים את רוחו של קורצ'אק לרוח הזמן…

התהליך התחיל בפעילות בקבוצות על בניית אמנה. החניכים בחרו להעלות את הנושאים השונים שלטעמם צריכים להוות חלק ממנה ומתוך הרשימה הארוכה נוצרו שלוש קטגוריות מרכזיות בהן בלטו התייחסויות החניכים:

פעילות חינוכית ותרבותית בשעות הפנאי. איכות חיים ניקיון ואוכל. כללי התנהגות, תגובות חינוכית ומסגרת חיים.

שני נציגים מכל קבוצה ניסחו את העקרונות והכללים הנוגעים לכל תחום ואת האמנה הכפרית בכללותה ולאחר מכאן הקמנו שלוש ועדות הפועלות בתחומים שנבחרו.

את הוועדות מוביל נציג מצוות הניהול של הפנימייה וחברים בה נציגים מטעם החניכים, מדריך/אם בית מצוות ההדרכה, עו"ס ונציג צוות צעיר.

הוועדות החלו את עבודתן לאחרונה ואנחנו כמובן מאחלים להם בהצלחה ומאמינים שככל שתחושת השותפות של החניכים תגבר כך הם ירגישו הכי קרוב לבית שאפשר.

שבת בגונדר. יומן מסע

שבת בגונדר- יומן מסע

גונדר, אתיופיה. חשוון, תשע"ב. אוקטובר 2012.

קהילת שי"א (שארית יהודי אתיופיה), המכונה בישראל גם בשם הגנאי – פלאסמורה.

השבוע נתבשרנו על 240 עולים נוספים שהגיעו ארצה. עם העולים החדשים הללו הייתה לנו הזכות לבלות איתם את השבת האחרונה בגונדר, במתחם המנוהל בשלוש השנים האחרונות ע"י הסוכנות היהודית. מקובל לחשוב על המקום כמחנה בו מתגוררות משפחות הממתינות לעליה, אך המתחם כולל בית כנסת, חדר אוכל וכיתות לימוד, ובמרחק מה גם בית ספר, בו לומדים כיום כ-500 מילדי הקהילה.

המשפחות גרות בשכירות בבתי בוץ ברחבי גונדר. בתים של חדר אחד, בגודל של 8-10 מ"ר, מסודר ביעילות רבה להפליא, ובפינתו תיקים מוכנים "כי כל יום יכול להיות שנעלה לארץ ישראל". על הקירות מתנוססים דגלוני ישראל ותמונות של קרובי משפחה אשר זכו כבר לעלות. הפער העצום בין הפשטות והעוני לכאורה, לבין העושר התרבותי, הכבוד והכנסת האורחים הלבבית לה זכינו, רומז במעט על הפערים שעוד נצטרך לגשר עליהם בתהליך הקליטה ובפרשנות השונה של המציאות.

ביקרנו בבית הספר של הקהילה שעתיד להיסגר בשנה הבאה ולעבור כמתנה של הקהילה לילדי גונדר. יום הלימודים מתחיל בתפילה ואחריה שעתיים ראשונות של עברית ויהדות, אחריהן ממשיך היום כמו כל בי"ס רגיל, בניהול מקומי ובפיקוח משרד החינוך האתיופי.

ניצלנו את השהות שלנו בגונדר לטובת לימוד וליבון סוגיות משמעותיות עם הנערים והנערות, המשפחות וצוות המתנדבות מטעם הסוכנות היהודית: את המפגש הראשון ייחדנו למשימה המשותפת של הכנת האחים לשיבה הביתה לזרוע זרעים של תחושת שייכות לחברה הישראלית. איך עושים את זה עוד בגונדר? המשימה מתחדדת אל מול תחושת הניכור שיחוו לאחר העלייה. חלק מחוויה זו הוא נחלתו של כל עולה חדש באשר הוא, והוא בלתי נמנע, אך חלק נוסף שלה קשור לדעות קדומות והתנהלות הדרושה תיקון בממסד ובחברה.

תפילות השבת במתחם מרגשות ונאמרות באמהרית ובעברית. הנשים כולן לבושות לבן והגברים עטופי טליתות, הנארגות במקום בשיטה המסורתית במלאכתם של היהודים באתיופיה, שהרי תקופות ארוכות נאסר עליהם להיות בעלי אדמות כך שאימצו מקצועות של אריגה, נפחות וקדרות – מקצועות הנחשבים בזויים באתיופיה. עם הוצאת ספר התורה ההתרגשות גדולה וצהלולים נשמעים מעזרת הנשים. בקריאת התורה תוסר המחיצה על מנת לאפשר לכולם להשתתף בחוויה.

לאחר התפילה התארחנו בבית של משפחה הממתינה לעלייה 7 שנים והייתה בין העולים ביום שני האחרון. ישבנו לשוחח עם אב המשפחה, עם האם ועם שני הילדים הגדולים: גטאצ'ו, בן 17, וטורועלם בת ה-15 – שניהם מדברים עברית ברמה סבירה לשיחה, רוצים מאוד לעלות לארץ, להשתלב ולהצליח לעזור למשפחה. יודעים שקשה, בני משפחה הנמצאים בארץ משתפים בקשיים. אך עדיין החלום שלם והם רוצים להגיע לארץ ציון וירושלים.

במפגש השני עם המתנדבות, עסקנו בשאלת ההכנה לחיים בישראל – תמונת עתיד אופטימית או ריאלית? מספרים הכל או רק את הטוב?…הסכמנו שחשוב להשאיר מקום לחלום, אך יש לעגן אותו בתמונת עתיד ריאלית ביחס לקשיים הצפויים. תרגלנו גם משפטים שנכון לומר, ולאחר מכן העברנו פעילות לבני הנוער ע"פ אותם העקרונות. החניכים התעמתו עם משפטים שנאמרים ע"י העולים בארץ: "בישראל כבר אין כבוד", "בישראל אין חברים" וכו'. הם בהחלט מבינים לאן הם באים. מבחינתם, הם בעצם שבים הביתה אחרי הרבה שנים של ציפייה חרישית, המתנה מורטת עצבים, דחייה ושוב המתנה. זה לא קל, זה בהחלט מורכב, אך הם לא מסכימים לוותר על החלום. הם חוששים ובכל זאת בוחרים להתענג על הציפייה ועל המחשבה ש"עוד מעט, עוד קצת, מאמץ אחרון לפני ירושלים" ואחריו מתחיל סרגל המאמץ בירושלים…

גטאצ'ו וטורועלם עתידים להשתלב במערכת החינוך בישראל, אולי באחת מקהילות החינוך השותפות ב'דרך כפר', והמשפחה תיקלט במרכז קליטה ולאחר מכן בשכונה.

ואנחנו נשאל את עצמנו מה עוד אפשר לעשות על מנת ששניהם, עם כל חבריהם, יממשו את החלום בצורה הטובה ביותר ובזכותם גם אנו נזכה לחברה ישראלית טובה יותר, כזו היודעת להתברך בבואם של האחים השווים.

להרשמה לאגרת חודשית