דיאלוג

המפגש הדיאלוגי הוא זיקה של חסד שיש לכונן אותה בתוך הקשר, בתוך זירה של משמעות. יש לרצות בה בשביל עצמה. לזיקה הדיאולוגית, ככל שהיא רצויה ויש בה שגב, יש מחירים. קל ופשוט יותר להתנהל בעולם שאין בו תביעה למאמץ של דיאלוג, כי הנהלים וההיצמדות למוכר אולי מבטיחים בהירות והצלחה מיידית ואילו הדיאלוג לעומתם אינו עושה כן. ובכל זאת, מחנך שמבין את תפקידו כמייצג שלמות הורית יראה ביכולתו להיכנס לדיאלוג זכות ולא כורח, ביטוי לאנושיות שלו ולא מצוות אנשים מלומדה.

דיאלוג בין המתבגר לבין מבוגר משמעותי בחייו מראה, ראשית כל, כי החינוך הוא פעילות מתמשכת. זה אינו מצב של פסגה שאנו שואפים להגיע אליה, אלא תהליך דינמי ומשתנה שהתרחשותו מתמדת והוא יוצר את עצמו בכל רגע מחדש. במעשה החינוכי מתקיימת תמיד ההזדמנות למשא ומתן המושתת על אותו דיאלוג עמוק שאינו פוסק. גם כאשר חוויית החיים מקוטעת, הדיאלוג נותר איתן ונוכח בכל עוצמתו ומאפשר הזדמנויות לתיקון הלב וחתירה לחיים שיש בהם פשר וכיוון.

הדיאלוג אינו מתקיים רק בין המתבגר לבין כמה דמויות משמעותיות, אלא בינו לבין הקהילה כולה.