דרך כפר - יוזמות חינוך LOGO מותאם
icon7icon4icon6 icon5

 

 icon7 icon4 icon6  icon5
 

ייעוד משותף / דר' חיים פרי

ייעוד משותף / ד"ר חיים פרי

דברים לפתיחת כנס מחנכי תכנית 'מרחביה' III

כ"ו סיון תשע"א / 28.06.11, שפיים

אתוס מייסדי כפר הנוער הישראלי התמצה במידה רבה במוטו: "חינוך מוביל חברה". תכנית 'מרחביה' מוכיחה, שעקבות האתוס הזה עדיין לא נמחקו מהד.נ.א. של כפר הנוער העכשווי.

בהקשר זה, ראוי לבחון את הרלוונטיות של תכנית 'מרחביה' ככיוון ומענה לבעיות יסוד של החינוך בישראל. בעיות, שהן פועל יוצא של פערים הולכים ומתרחבים, של ירידה באיכות סביבות חינוך, ולא במנותק מכך – של הירידה בהישגים הלימודיים.

ההפרטה הגוברת וחיזוק הסקטוריאליות בחינוך. עוקפות בפועל את השכבות שאין להן גואל, למרות הופעתן, חדשות לבקרים, של תכניות ורפורמות מבטיחות. קשה להניח שמציאות זאת תצמיח את החוסן הבסיסי הדרוש לעתיד החברה.

המפתח לתפנית טמון לשיטתנו, בהצבת איכותה האנושית-ערכית של סביבת החינוך בראש סולם העדיפויות. הגשמת המטרות האחרות, ובפרט: שיפור בהישגים לימודיים מדידים, מותנה, בראש ובראשונה, במימוש מטרת-על זו.

'אין נביא בעירו'. ארחיק אפוא עדותי אל מעבר לים; ההסתמכות על תכניות, רפורמות ומתודות חדשות שנועדו לתקן, אך לא הובילו בפועל לשינוי, אינה ייחודית לישראל. גם חוקרים נחשבים בעולם המערבי הגיעו למסקנה כי שפע המתודות שנוסו במוסדות חינוך לאוכלוסיות חלשות בעשורים האחרונים, כשלו.

בפועל, שלל המתודות לא הצליח לשרש העברה בין דורית של נחיתות מעמדית וחברתית. מסקנת חוקרים ותיאורטיקנים אלה היא, כי לא די בפתרונות המוכרים של הוראה בקבוצות קטנות, תוספת שעות לימוד וכדומה, כדי לגרום שינוי במאקרו של מגמות חברתיות. בשורה התחתונה: האַסימטריה החברתית הקיימת בחוץ משוחזרת בפועל בתוך מוסדות החינוך. השינוי לא יבוא בלי מהפך תפיסתי עמוק, מלווה ביכולת לעצב סביבות חינוך מאפשרות ופורצות דרך.

(על-פי Harvard Educational Review Lilia I. Bartolomé,).

ה'נוער בסיכון' מגיע אל מוסדותינו אל שעת חסד קצרה להכאיב. מיצוי חלון ההזדמנות של גיל התבגרות, מותנה ע"פ 'דרך כפר' ביכולת החינוך לעצב עבורם סביבה מוקפדת ואנושית, במענה מושכל ומחולל שינוי על רקע חורבות ילדותם. משימה זו תושג על-ידי ביעור שיטתי של מאפיינים סביבתיים, המשחזרים בתוך המוסד החינוכי את שברי העולם שבחוץ. זאת ועוד: לנוכח גודש הגרייה החושית הכאוטית שמציפה את הנער, המשימה לבנות אצלו נרטיב אישי חליפי, ערכי ואיתן, לא תתאפשר ללא יישום אפקטיבי של אידיאל חינוכי בהיר ונוכח, המכוון אל האדם השלם.

השדה החינוכי של 'דרך כפר' מתווה מבנה עומק של סביבת חינוך שמעוצבת לאור אידיאל זה. מבחינה יישומית, מאגמת 'דרך כפר' קטגוריות מובחנות של רכיבי תוכן ופשר במרחב ובזמן. השיטה מאפשרת לכל ארגון חינוכי פרשנות מרחיבה והתאמה משלו. המטרה היא להפוך כל סביבת חינוך למארג של לכידות – אנטיתזה דחוסה לעולם השבור ממנו באים החניכים.

המושג 'מבנה עומק' העולה בשיח החינוכי, מתייחס למספר נתון של קטגוריות בסיסיות פתוחות, שפיתוחן ויישומן מוביל למטרה המשותפת של כל ההולכים ב'דרך כפר', והיא – המרת ריק קיומי במלאות ערכית. כדוגמה, הקטגוריה 'שמיים' עשויה להתקיים במנעד שבין התאמה לגוון של זרם דתי מסוים במוסד זה או אחר, לבין פרשנותו האישית של כל פרט לעצם מהותו של הנשגב.

אנו, השותפים ל'דרך כפר', באים מסקטורים שונים של החברה, מרקע אידיאולוגי שונה, וממוסדות חינוך שהשונות ביניהם משמעותית. בתום שלוש שנים של פעילות, הוכח, ששיח חינוכי שמדבר בשפת מושגים וקטגוריות זהות, מצליח ליצור חיבור אנושי בלתי אמצעי גם בין שונים. אחדות השפה והמושגים, יחד עם תודעה של מבנה עומק משותף, הופכים את השונות ואת כל המפריד בין השותפים לשיח זה למשני.

אם תפקיד החינוך הוא אכן להוביל, אין הוא יכול לפתור עצמו מהגדרת ייעוד המשותף לכל מרכיבי החברה. קיומו של יעוד משותף עמד גם בבסיס המפעל הציוני. רק כך עלה בידי הפלגים הרעיוניים השונים של היישוב לממשו. ניתן לומר שבמבנה העומק של היעוד הזה שכנו, אידיאולוגיה דתית עם רעיונות אוניברסאליים חברה מתוקנת, שאיפה לביטחון קיומי ולבניית צורת חיים שאינה משחזרת חלקים מנוונים מהוויית הגלות. היום, בהעדר יעוד חינוכי משותף לדתיים וחילוניים, מרכז ושוליים, יהודים וערבים, מציעה 'דרך כפר' שיח חינוכי שבבסיסו מבנה עומק משותף, מאפשר שיח המכוון אל בניין אדם שלם.

זאת ועוד: יצאנו ל'דרך כפר' במטרה להשיב את החינוך ואת המחנכים למשבצת של 'בוני מולדת'. ההתמקדות באיכות סביבת החינוך הוגדרה במשנתנו כבנייה של 'תבנית נוף מולדת' ראויה לילד – סביבת חינוך שהיא מיקרוקוסמוס של חברה עתידית מתוקנת. על פניו, נשמע המושג 'בוני מולדת' אנכרוניסטי, אם לא נלעג ופתטי. ולא היא: לנגד עינינו, מהפכת החינוך העכשווית בפינלנד – מדינה שאף היא סובלת מבעיות קשות. ובכל זאת, מובילה פינלנד במבחני הישגים לימודיים בינלאומיים. וראה זה פלא – מחנכי פינלנד מגדירים עצמם 'בוני אומה' – וכך גם נתפסים בעיני חברה. (ראה גם "חידת החינוך הפיני", פרופ' וולנסקי, "הארץ", 9.6.11 ).

שלוש השנים הראשונות של פעילות תוכנית 'מרחביה', יצרו חיבור בין צרכי השעה למסורת חינוך ישראלית אותנטית. המשכיות ואותנטיות הן מסה קריטית של שורשיות ועצמה רוחנית, הנדרשים בחינוך כדי להבטיח את חוסנו של הדור ועתיד החברה כולה.

ד"ר חיים פרי

להרשמה לאגרת חודשית