דרך כפר - יוזמות חינוך LOGO מותאם
icon7icon4icon6 icon5

 

 icon7 icon4 icon6  icon5
 

ביקור באגהוזו שלום – אוקטובר 2012

ביקור באגהוזו שלום - אוקטובר 2012

כפר הנוער אגהוזו שלום – תיקון הלב ותיקון עולם בלב רואנדה המתחדשת

שדה תעופה קטן, כמעט ערב. נסיעה בדרך עפר אדומה שנמשכת שעה, ללא מדרכות. בצידי הדרך אנשים סוחבים מים בג'ריקנים במעלה ההר או במורדו. מאוד נקי, מאוד ירוק. נשים סוחבות אשכולות של בננות עצומים, ולפעמים אלה סלסלות אננסים הנישאות מעל ראשם גדולות הרבה מעבר למידת גופם הצנום, צועדים בביטחה, שרים בשימחה, מתהלכים בזמן אחר, זמן אפריקה. הדרך ארוכה ומתמרת לראשי הרים ומיד כמו נגמרת בעיקולים תלולים וחוזר חלילה… והנה שלט : "אגהוזו – שלום כפר נוער" או בעברית המקום שבו פסקו הדמעות – שלום , וקו בלתי נראה נמתח בראשי בין המשמעויות, בין הכאב לתקווה ובין העבר לעתיד. ועוד נסיעה של עשר דקות והגענו. שומר פותח לנו את השער, מאוד אדיב, מתבייש קמעה, עשר דקות התארגנות ופגישה ראשונה.

מנהל החינוך הבלתי פורמאלי מספר על עברו והתמסרותו לחינוך. הקשיים והכאבים של מתבגרים שכולם יתומים, ניצולים של רצח עם שהתרחש כאן לפני שמונה עשרה שנים, הוא עצמו שרד את התופת, זוכר אותה ומבקש לסלוח, מבקש להקים דור חדש שלא יושתת על שנאה, דור חדש שיאמין בעצמו וביכולתו לעזור ולא להרוס, שיכיר בחובתו המוסרית לתקן את רואנדה, לתקן את העולם. הוא מפרט ומונה תוכניות ופעולות שמושכות את לבבות החניכים, שמושכות את לבותינו ומתאר תהליך נפלא שנוצר בין העיירה הקרובה רובונה שבה החניכים יוצאים לתיקון עולם. בעיירה רוב הבתים בנויים מבוץ וקני עצים , כל משפחה בונה לעצמה יחידות דיור, אך ישנם כאלה שלא שפר גורלם, לרוב מעוטי יכולת ואלמנות מעוטרות סבל שאינם יכולים לבנות את ביתם. העיירה מעבירה רשימת שמות והחניכים בבחירה קבוצתית מחליטים מתוך קריטריונים שקבעו בעצמם למי יעזרו השנה. וכך מתארגנת לה קבוצה שלומדת בשלב הראשון כיצד בונים בתים מבוץ ויוצאת למשימתה לבנות קורת גג למשפחות בעיירה, החניכים הבוגרים יותר יוצאים לפעילות תיקון עולם במרפאת העיירה ואף עוזרים לתלמידים בבית הספר הקרוב ללמד אנגלית, מתמטיקה ולשפר את שפתם האנגלית.

קבוצות החניכים באגהוזו שלום נקראות משפחות, לכל משפחה יש אם בית שנקראת ממא, בשכבות הצעירות יש מדריכה שנקראת אחות, המתנדבים והמתנדבות שמגיעים לכפר לתקופה של שנה מצטרפים למשפחות כבני דודים. התא המשפחתי שנוצר בכדי למלא את החוסר של החניכים בהורים ביולוגים מהפנט את כל המתבונן מהצד. אנחנו מוקסמים מהליווי הצמוד והאמונה בכל אחד. לכל חניך או חניכה במשפחה יש תפקיד, שמבנה את תודעתם כחלק מהמשפחה. בכל לילה ישנה פעילות שנקראת זמן משפחה לסגירת היום. זכינו להתארח בזמן שהייתנו שם ב"family time" הזה, שבו מדברים על נושאים אקטואליים, שרים, נושאים תפילה. יש מקום ביטוי לכל חניך או חניכה, לכל קושי או לכל הצלחה. פגשנו נערים ונערות שמדברים אנגלית ברמה גבוהה, ומבקשים הזדמנויות לתרגל את שפתם כמה שיותר, נערים ונערות שמודעים למשימתם להיות שגרירים של אגהוזו שלום, מנהיגי הדור החדש של רואנדה. ששים אלי כל מפגש כהזדמנות ללמידה מניסיונו של האחר.

חדר האוכל. אולם רב ממדים שבו כחמש מאות חניכים אוכלים יחדיו. רעש ולרגע הכל נקראה כהמולה, האקוסטיקה בחדר מזכירה כזו של מגרש ספורט אך לא, הכל מתנהל בסדר מופתי, החניכים אחראיים לכל הלוגיסטיקה, חלקם מגישים ומפנים, חלקם רוחצים את הכלים וחלקם מנקים את השולחנות, התפריט היומי הוא אורז ובננות מבושלות בטעם תפוח אדמה. פה ושם על הקירות ישנם ציורים שצירו החניכים, כולם של החניכים, כדרך להעצמת שייכותם וחווית הצלחתם.

למחרת פגשנו את רכז החינוך שהסביר לנו על תהליך התיקון המקומי או כפי שהוא מכונה כאן: THE DNA PROCESS – מונח המקפל בתוכו את המחויבות לדיאלוג (DIALOG), למשא ומתן (NEGOTIATION) ולהסכמה (AGREEMENT). זוהי הגרסה המקומית לתהליך הדממ"ה, התגובה החינוכית שנובעת מתיקון הלב. הוא מדבר על התהליך עם ניצוץ בעינייו ומתאר את הקשיים בתהליך. תוך כדי הוא מספר על עברו ועל זכרונותיו והקושי בלסלוח לאלו שהחריבו את עולמו. הוא מזכיר את בנו וקובע שבנו יגדל בעולם טוב יותר וכי הדרך היחידה להגיע לשם היא לא על ידי ריבוי עונשים אלא על ידי ריבוי הבנה וסובלנות. הוא מזכיר שהטבח שהיה לפני שמונה עשרה שנים היה תוצאה של אנשים שמילאו פקודות ושחובתנו היא לבנות דור שמוביל חשיבה עצמאית ולא שמובל על ידי אחרים. הוא מצטט את גי טרה שאמר "אל תהרגו את הפושעים תהרגו את מה שגורם להם לפשוע", ופורס את העקרונות המנחים את עבודתו באגהוזו-שלום:

  1. כל אדם יכול להשתנות לטובה
  2. כמחנכים תמיד נוכל לעשות יותר טוב
  3. כולנו שווים אך נולדנו למצבים שונים

הוא מתאר את הכשלונות בתהליך תיקון הלב אך גם את ההצלחות. הכשלונות לדעתו הנובעים מקודים תרבותיים שמקשים על דיאלוג פתוח, והחסרון בתהליך ה-DNA שהוא תהליך ארוך לעומת עונש שהוא קצר. אך מצד שני מדגיש כי "ניתן לזהות שהחניכים מפתחים חשיבה עצמאית וביקורת עצמית". לאחר מכן תיאר את תוכניות ההעשרה הכוללות: ביולוגיה מעשית, פיזיקה מעשית , אלקטרוניקה, מחשבים, נגינה, ציור ואומנות שעיקר מטרתם היא לזהות את החוזקות של החניכים ולספק להם חוויות הצלחה.

נפגשנו עם המורים. ההליכה לבית הספר קצת ארוכה, כמעט קילומטר מהמגורים והכל בעליה. בדרך עברנו ליד מטעים שונים, הכפר מגדל לעצמו את הירקות ואת התבלינים. באופק ישנו אגם עצום שבימים מסויימים החניכים יוצאים אליו עם המחנכים לפעילות משותפת שוברת שיגרה, בדרך סיפרו לנו שבכל שבת בבוקר כל הכפר יוצא לריצה איטית משותפת סביב הכפר שבה שרים שירים ומתענגים על הנופים, כל הכפר! כלומר חמש מאות ילדים ועוד אנשי צוות! מחזה שלא זכיתי לראות אך התרגשתי רק מלשמוע אותו, המפגש עם המורים היה מרתק. מסתבר שגם פה בקצה השני של העולם המורים מלינים על כך שעל חשבון התקדמות במקצועות חובה התלמידים יוצאים לתיקון עולם. כנראה בכל מפגש בין בית הספר לפנימיה הדבר ייעלה ואולי כך צריך להיות.

יצאנו לרואנדה לכפר הנוער אגהוזו שלום ללמוד וללמד , לחזק את הקשר בין מכון החינוך לכפר הנוער. למדנו ולימדנו, הדבר המשמעותי והמרגש היה לראות מחנכים וחניכים חדורי שליחות ותחושה של "בוני מולדת" הדור החדש של רואנדה. קהילת חינוך בה כולם מדברים ומיישמים תיקון הלב ותיקון עולם.

 

להרשמה לאגרת חודשית